אתמול התקיים בטכניון פאנל בנושא איכות האוויר בחיפה, כחלק מפעילות פרויקט ‘חשים את האוויר’. בפאנל השתתפו נציגי ציבור, אקדמיה, תעשייה וממשל ובו נעשה מאמץ להבין את העמדות השונות של כל בעלי העניין בנושא. בפוסט הנוכחי לא אסכם את הפאנל (זאת ננסה לעשות בפוסט נפרד), אלא אשתף במעט מתחושותי.
מטרתו העיקרית של הערב היתה להציג את נושא איכות האוויר בחיפה על כל מורכבותו, ואני מרגישה שאכן כך נעשה. איכות האוויר מושפעת מגורמים סביבתיים רבים וכן משינויים בהרכב המזהמים הנוצרים והנפלטים לאוויר המושפעים מטכנולוגיות חדשות, מזג אוויר, חקיקה ועוד ועל כולם יש לתת את הדעת.
לקראת הכנס נאספו שאלות מהנרשמים תושבי חיפה בכדי לענות לשאלות ולצרכים הספציפיים של התושבים. שאלות אלו הופנו לחברי הפאנל מראש ועליהם הושם דגש במהלך הערב. היה ערב פורה ומעשיר, אך יתכן שיצאנו ממנו עם יותר שאלות ממה שנכנסנו אליו. אין חולק שאיכות האוויר בחיפה השתפרה לאין ערוך בשנים האחרונות, ועדיין יש לשאול – האם הגענו אל המנוחה והנחלה? ואף אם הגענו לכך ואכן מצב איכות האוויר עומד בתקנים ומשתווה לערים אחרות בארץ, מה עם התוכניות העתידיות להמשך פיתוח התעשייה באזור? כיצד מסבירים באופן סיבתי את תחלואת היתר בחיפה? מדוע לא מחכים לתוצרי המחקר האפידמיולוגי שהחל בתחילת השנה לפני קבלת החלטות משמעותיות בנושא עתיד התעשייה? מה תפקיד התחבורה ביצירת זיהום בעיר? וכיצד ניתן לשפר את מערך הניטור בחיפה בכדי לכלול מזהמים נוספים?
חברי הפאנל (מימין לשמאל): ד”ר עופר דרסלר, יו”ר איגוד ערים חיפה, ד”ר רויטל גולדשמיט, ראש תא מגמה ירוקה חיפה, פרופ’ דוד ברודאי מפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון, ד”ר עינת קליש רותם, חברת מועצת העיר ויו”ר סיעת חיים בחיפה, מר יוסי ברייאר, ראש תחום איכות סביבה בבזן.
אין ספק שהפאנל עורר שאלות רבות וחשובות, מצד כל הדוברים בפאנל. בעיני, בלטה מאד האמירה של ד”ר עינת קליש-רותם, יו”ר סיעת “חיים בחיפה”, על כך שאין אמון של הציבור ברשויות. אין לי ספק שזה המצב, ואני אף שומעת זאת לא פעם מתושבים השותפים בפרויקט. אך לשמוע את הדברים בפורום רחב, על גבי במה בטכניון, היה מטריד. כאשר הציבור לא מאמין לנבחריו, כאשר אנשים מרגישים שמשקרים להם, שמציגים להם נתוני שווא, שמסלפים את האמת, צריכה להידלק נורת אזהרה. בהמשך הערב, ד”ר קליש-רותם נשאלה מהקהל “מה הממשלה צריכה לעשות על מנת שהציבור יאמין לה” זו שאלה אולי קצת תמימה ואולי קנטרנית משהו, אבל חייבת להיות לה תשובה.
לדעתי, התשובה לשאלה זו נעוצה דווקא בשאלה אחרת שנשאלה מהקהל ובה חתמנו אתמול את הערב “האם קיים שיתוף פעולה בין מקבלי ההחלטות, קרי העירייה, לבין האחראים על הניטור, קרי איגוד ערים, לבין מי שזה נוגע אליו – הציבור?” אני חושבת שכאן נגענו באחת הנקודות החשובות והעדינות ביותר. שיתוף פעולה מגביר יצירתיות, אמון וכבוד הדדי, אלו למעשה בדיוק הדברים שחסרים לנו כדי לאפשר המשך דיון מועיל על איכות האוויר בחיפה.