השפעה של בישול בגז על מזהמי אוויר בבית

פוסט זה נכתב במסגרת מיזם חישה אישית, בו השותפים מבצעים מחקרים אישיים על איכות אוויר בסביבתם הקרובה

הבית שלנו הוא המקלט שלנו, המקום בו אנו מרגישים בנח, המקום ששומר עלינו, המקום שנותן תחושה שלא ניתן לפגוע בנו. אך האם ייתכן שגם בתוך הבית ישנם גורמים פוגעים? האם יתכן שפעולות שאנו עושים בזמן שהותנו בבית מסכנים את בריאותינו? אילנה ויגאל יצאו לבדוק.

ללא תכנון מראש, כל אחד מהשניים בחן בביתו/ה את השאלה:  האם נפלטים לבית מזהמי אוויר בזמן בישול על גבי כיריים המופעלים מגז? 

אילנה בנתה מערך מחקר מפורט בו חזרה על הניסוי ארבע פעמים. כל ניסוי ערך יום שלם החל ממדידות 4 שעות בטרם הדלקת הגז, מדידות של חצי שעה בזמן הפעלת הגז ומדידות לאחר ההפעלה, בתחילה עם חלון סגור ולאחר מכן עם חלון פתוח.

יגאל חזר על הניסוי שהוא ערך פעמיים, וגם הוא ביצע מדידות לפני, במהלך ואחרי הדלקת הכיריים. יגאל השאיר חלונות פתוחים לאורך כל הניסוי בכדי לסייע באוורור בעוד אילנה שמרה על החלונות סגורים בכדי לשמר את התנאים בין ניסויים.

תמונה המתעדת את החיישן סמוך לכיריים בזמן ביצוע הניסוי

תמונה המתעדת את החיישן סמוך לכיריים בזמן ביצוע הניסוי

ומה הם גילו? בפעם הראשונה שאילנה ערכה את הניסוי, הייתה עלייה משמעותית במזהמים בזמן הדלקת הכיריים. לאחר כיבוי הגז הייתה ירידה איטית מאוד ברמת הזיהום שארכה כ-8 שעות. בשלוש הפעמים האחרות, שחזרה על אותו ניסוי לא ראתה שינויים במדדים.

יגאל לעומת זאת ראה הבדלים משמעותיים ברמות המזהמים בכל החזרות שביצע.  רמות המזהמים טיפסו המהירות לאחר הדלקת הגז, והחלו לרדת שוב, רק לאחר כיבויו. מבין המזהמים, רמות ה- NO2 עלו הכי הרבה והגיעו מרמת 15 ppb, לפני הדלקת הגז עד לרמות מקסימום של כמעט 40ppb (פי 2.5). רמות המזהמים האחרים שנבדקו- NO, ואוזון עלו גם הן אך ברמות פחותות. לאחר כיבוי הגז, רמות המזהמים ירדו באיטיות רבה ול- NO2 לקח כשעה וחצי להגיע לרמות הבסיס, זאת על אף פתיחת חלונות משני כיוונים והדלקת מאוורר.

ריכוזי המזהמים לפני, במהלך ואחרי הדלקת הכיריים, בניסוי שערך יגאל.

ריכוזי המזהמים לפני, במהלך ואחרי הדלקת הכיריים, בניסוי שערך יגאל.

חשוב לציין שיגאל ציפה מראש לראות תוצאה כזו של עליה חדה במזהמים, זאת בעקבות השימוש בכיריים ישנים. יגאל ציין שכאשר מתקרבים לכיריים בעת פעולתן מרגישים ריח לוואי וכי נראה כי חלק מראשי הכיריים סתומים, דבר אשר יכול לגרום לשריפה חלקית של הגז ולפליטות חומרים שונים לאוויר. במטבח של אילנה, לא היתה תקלה נראית לעין וזאת כנראה הסיבה לכך שבשלוש מבין ארבע החזרות שביצעה לא היתה עליה ברמות המזהמים בדירתה. כאשר שריפת גז הבישול הינה שריפה מלאה (כך אמור להיות בכיריים תקינים), נשרפים כל מרכיביה ועל כן רמות המזהמים אמורים להשאר נמוכים ביותר.

מהניסויים שנערכו על ידי אילנה ויגאל ניתן ללמוד מספר דברים:

  1. בעת שימוש בכיריים גז (בודאי בכיריים בהם השריפה אינה טובה), עשויים להשתחרר לאוויר מזהמי אוויר שהם תוצרי שריפה לא רצויים, לפיכך חשוב לוודא שהכיריים בבית תקניות.
  2. חשוב לאוורר את המטבח והבית בזמן בישול ולאחריו. זאת מכיוון שהזמן הנדרש להפחתה של ריכוז המזהם לאחר הפסקת מקור הזיהום הינו ארוך יחסית. אצל אילנה שהיתה עם חלון סגור ירידה זו לקחה כשמונה שעות, לעומת זאת אצל יגאל שפתח את החלון רמת המזהמים ירדה אחרי כשעה וחצי.
  3. החיישנים של חישה אישית מודדים רק מיעוט ממזהמי האוויר שיכולים להשתחרר בזמן בישול. מעניין לגלות אילו עוד חומרים נפלטים לאוויר בעת שריפת גז בכיריים.