זאב, זאב

אני יושבת ליד התינוקת החדשה שלי, שנולדה לפני ששה שבועות. קראנו לה כרמל- על שם ההר. הר הכרמל- השופע והירוק תמיד, הוא מסמל כל כך הרבה עבורי- הוא מזכיר לי את הילדות, הוא משמח ומנחם אותי ,הוא מייצג את היופי, הפריחה, ההתחדשות.

כרמל שלי כל כך קטנה, היא אוהבת כשמחבקים אותה חזק, כששרים לה שירים ומלטפים לה בעדינות את הלחי. היא עדיין כה חסרת ישע וצריכה שיגוננו וישמרו עליה. אך האם לא כולנו קצת כך?!

לא בדקתי אם לכרמל שלי יש ראש קטן. אני הרי יודעת שמפרט אחד באוכלוסייה לא ניתן להכליל על הכלל. אני גם יודעת שמחקר רציני נעשה לאורך תקופת זמן ממושכת, נבדקת בה אמינות הממצאים ונעשית סטטיסטיקה מורכבת. אבל אני מסתכלת על כרמל ורוצה לשמור עליה מכל הרעות שבעולם, להבטיח לה שנשמור עליה מכל משמר ושאין קושי שהיא לא תוכל לעמוד בו. רוצה להבטיח ולא יכולה…

אז אני אספר לה סיפור, ואקווה שהיא תלמד ממנו את דרכי העולם:

מעשה בילד שהיה רועה כבשים. בכל יום היה מטפל בעדר, מוביל אותן למרעה ומחזיר אותן לדיר בערב. יום אחד היה הילד משועמם והחליט לעשות מעשה קונדס ולמתוח את אנשי הכפר. הילד צעק: “הצילו! זאב! זאב!”. אנשי הכפר שמעו את זעקותיו ומיהרו אל המקום בו היה רועה הצאן. כשהגיעו אליו לא ראו שום זאב. הם שאלו את הילד: “היכן הזאב?” הרועה הקטן צחק ואמר: “אין שום זאב! עבדתי על כולכם!” למחרת, הרועה ביצע את התעלול שוב. הוא זעק: “הצילו. זאב! זאב!” שוב רצו אנשי הכפר לאזור המרעה להציל את הילד ושוב הבינו כי עבד עליהם. מספר ימים לאחר מכן, נכנס זאב לשדה בו רעו הכבשים. הזאב החל לטרוף את העדר כבשה אחר כבשה. הילד זעק בקול רם: “הצילו! זאב! שמישהו יעזור לי!” אך איש מאנשי הכפר לא הגיע.

יתכן והאנלוגיה כאן לא מושלמת, אך איני יכולה שלא לתהות כיצד זאת שנושא זיהום האוויר בחיפה תופס כותרות ראשיות כל כמה חודשים ואלו נמוגות כלאחר שבאו? האם זאת מכיוון התקשורת אוהבת לצעוק בקול גדול אפילו אם הפרסומים מוגזמים ולא מספיק מבוססים? או מכיוון שהציבור מבולבל, ומיואש מכל המסרים הסותרים וכבר אינו מאמין שהוא יכול להשפיע על המציאות ולעשות משהו בנדון? כך או כך, נדמה לי שעדיף לרכז מאמצים במציאת פתרונות ולא באצבעות מאשימות, בהתגוננויות ובקריאות חוזרות ונשנות אשר כבר אינן נשמעות.

לתקציר חדשות בנושא-

נתונים מדאיגים: התינוקות במוקדי הזיהום בחיפה נולדים עם ראש קטן יותר

סערת זיהום האוויר בחיפה: “לא נטייח, ננקוט צעדים דרסטיים”

סערת הזיהום במפרץ חיפה: פורסמו נתוני היקפי הראשים של תינוקות בארץ

 לא צריך להיבהל, היסטריה היא יועץ רע