עתיד המחקר האפידמיולוגי במפרץ חיפה- שלום לתמימות?

מחקר מקיף וארוך טווח הושק לפני כחצי שנה ובוחן את הקשר בין תחלואה עודפת בחיפה לבין זיהום האוויר בה, עשוי לשפוך אור חדש על נושא שנוי במחלוקת זה זמן רב. אך מסתבר שיש שאינם רואים זאת בעין יפה ומנסים לכוון ולחבל במאמצים. האם בזה יבוא אל קיצו הניסיון לערוך מחקר כה חשוב וחיוני?!

בפילוסופיה של המדע קיים מונח הנקרא “מהות המדע”. מונח זה מתייחס לתיאור המדע כגוף ידע, בהתחשב בכך שהמדע אינו ניטראלי ונתון לביקורת ושינויים בצורה מתמדת. בפוסט הבא אתייחס לשני מרכיבים של מהות המדע: ידע מדעי הוא זמני, המדע מושפע מסביבתו.

כשאומרים שידע מדעי הוא זמני הכוונה היא שהמדע כל הזמן מתפתח, תיאוריות חדשות נבנות ואחרות נופלות, בהתאם להתקדמות המחקר. פעם חשבו שהעולם הוא מרכז היקום, עד שהוכיח גלילאו גליליי שאין כך הדבר. כך קורה עד היום בכל תחומי המחקר המדעי. אך כאשר יצא גלילאו גליליי עם ההצהרות וההוכחות המדעיות על כך שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא להיפך, דבריו לא התקבלו בברכה. ההיפך הוא הנכון, נציגי הכנסייה ניסו בכל כוחם להשפיע על פעילותו של גלילאו ואף אסרו עליו ללמד את משנתו. דוגמא זו ממחישה את השפעת הסביבה על המדע בצורה הקיצונית ביותר, רק בשנות ה-90 הודתה הכנסייה שטעתה בפרשנות שניתנה לכתביו של גליליי.

לפני כחצי שנה, הושק מחקר רחב היקף וארוך טווח לניטור אפידמיולוגי באזור מפרץ חיפה. המחקר מנוהל על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה וכולל צוות של כעשרים חוקרים בעלי התמחויות בתחומי אפידמיולוגיה, רפואה תעסוקתית, רפואת משפחה, מערכות מידע גיאוגרפי, ניטור ביולוגי ועוד. לקריאה נוספת

חשיבות ביצוע מחקר זה הינה דווקא חוסר הוודאות האופף את נושא התחלואה העודפת באזור מפרץ חיפה. כפי שנכתב בבלוג הזה בעבר, טרם נמצא קשר סיבתי מובהק בין תחלואה עודפת בסרטן לבין איכות האוויר במפרץ חיפה. אין זה אומר שקשר כזה לא קיים, אך כל עוד לא נבדק והוכח אין גם אפשרות לטפל בנושא כמו שצריך. והנה הופתעתי לגלות בשבוע שעבר, שיש שמפקפקים בחשיבות ורצינות המחקר המדובר ואף (על פי פרסומים מסוימים) מאיימים להפסיק את המימון למחקר.

צר לי לחשוב ששיקולים זרים עומדים מאחורי החלטות אלו. על אף שסביר להניח שהמחקר יגלה דברים חדשים ומדאיגים- לשם כך מבצעים מחקר, זוהי בדיוק מהות המדע. אם היינו יודעים הכל היינו יכולים לסגור את כל האוניברסיטאות ומוסדות המחקר. אם תוצאות המחקר היו אינטואיטיביות, לא היינו צריכים להשקיע שנים כה רבות ביצירת מומחיות מחקרית אצל טובי החוקרים בטובי מכוני המחקר בישראל.

תקראו לי תמימה, אבל אני מאמינה שחוקרים במוסדות מחקר מכובדים ובעלי שם יכולים, צריכים ורוצים להציג מחקרים אמינים, ביקורתיים וראויים. אני מקווה שהפרסומים האחרונים יתגלו כלא מדויקים ושהתקצוב למחקר זה, אכן לא יפגע. אך יותר מכך, אני מקווה שהפרסומים לא ישפיעו בשום צורה על אופן ביצוע המחקר ועל תוצאותיו האפשריות.

אומרים שאם אין שכל אין דאגות. הכוונה היא שלפעמים עדיף לא לדעת. במקרה של מפרץ חיפה, אין אמירה רחוקה יותר מהמציאות. לא רק שיש היום דאגות, ישנם דאגות עמוקות מאד לשלומם ובריאותם של המשפחות והילדים שלנו. כל עוד אין נתונים אנו נמצאים בחוסר וודאות וגם בחוסר אפשרות לבצע מעשה שישפר את המצב. אז האם לא הגיע שעת הכושר להתמודד עם הדאגות והחששות ולבצע מחקר אמיתי, רציני ואמין שייתן לתושבי העיר סוף סוף, תמונת מצב אמיתית על איכות האוויר בחיפה ותרומתו לבריאות הציבור?!