מחקר מקיף וארוך טווח הושק לפני כחצי שנה ובוחן את הקשר בין תחלואה עודפת בחיפה לבין זיהום האוויר בה, עשוי לשפוך אור חדש על נושא שנוי במחלוקת זה זמן רב. אך מסתבר שיש שאינם רואים זאת בעין יפה ומנסים לכוון ולחבל במאמצים. האם בזה יבוא אל קיצו הניסיון לערוך מחקר כה חשוב וחיוני?!

בפילוסופיה של המדע קיים מונח הנקרא “מהות המדע”. מונח זה מתייחס לתיאור המדע כגוף ידע, בהתחשב בכך שהמדע אינו ניטראלי ונתון לביקורת ושינויים בצורה מתמדת. בפוסט הבא אתייחס לשני מרכיבים של מהות המדע: ידע מדעי הוא זמני, המדע מושפע מסביבתו.

כשאומרים שידע מדעי הוא זמני הכוונה היא שהמדע כל הזמן מתפתח, תיאוריות חדשות נבנות ואחרות נופלות, בהתאם להתקדמות המחקר. פעם חשבו שהעולם הוא מרכז היקום, עד שהוכיח גלילאו גליליי שאין כך הדבר. כך קורה עד היום בכל תחומי המחקר המדעי. אך כאשר יצא גלילאו גליליי עם ההצהרות וההוכחות המדעיות על כך שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא להיפך, דבריו לא התקבלו בברכה. ההיפך הוא הנכון, נציגי הכנסייה ניסו בכל כוחם להשפיע על פעילותו של גלילאו ואף אסרו עליו ללמד את משנתו. דוגמא זו ממחישה את השפעת הסביבה על המדע בצורה הקיצונית ביותר, רק בשנות ה-90 הודתה הכנסייה שטעתה בפרשנות שניתנה לכתביו של גליליי.

לפני כחצי שנה, הושק מחקר רחב היקף וארוך טווח לניטור אפידמיולוגי באזור מפרץ חיפה. המחקר מנוהל על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה וכולל צוות של כעשרים חוקרים בעלי התמחויות בתחומי אפידמיולוגיה, רפואה תעסוקתית, רפואת משפחה, מערכות מידע גיאוגרפי, ניטור ביולוגי ועוד. לקריאה נוספת

חשיבות ביצוע מחקר זה הינה דווקא חוסר הוודאות האופף את נושא התחלואה העודפת באזור מפרץ חיפה. כפי שנכתב בבלוג הזה בעבר, טרם נמצא קשר סיבתי מובהק בין תחלואה עודפת בסרטן לבין איכות האוויר במפרץ חיפה. אין זה אומר שקשר כזה לא קיים, אך כל עוד לא נבדק והוכח אין גם אפשרות לטפל בנושא כמו שצריך. והנה הופתעתי לגלות בשבוע שעבר, שיש שמפקפקים בחשיבות ורצינות המחקר המדובר ואף (על פי פרסומים מסוימים) מאיימים להפסיק את המימון למחקר.

צר לי לחשוב ששיקולים זרים עומדים מאחורי החלטות אלו. על אף שסביר להניח שהמחקר יגלה דברים חדשים ומדאיגים- לשם כך מבצעים מחקר, זוהי בדיוק מהות המדע. אם היינו יודעים הכל היינו יכולים לסגור את כל האוניברסיטאות ומוסדות המחקר. אם תוצאות המחקר היו אינטואיטיביות, לא היינו צריכים להשקיע שנים כה רבות ביצירת מומחיות מחקרית אצל טובי החוקרים בטובי מכוני המחקר בישראל.

תקראו לי תמימה, אבל אני מאמינה שחוקרים במוסדות מחקר מכובדים ובעלי שם יכולים, צריכים ורוצים להציג מחקרים אמינים, ביקורתיים וראויים. אני מקווה שהפרסומים האחרונים יתגלו כלא מדויקים ושהתקצוב למחקר זה, אכן לא יפגע. אך יותר מכך, אני מקווה שהפרסומים לא ישפיעו בשום צורה על אופן ביצוע המחקר ועל תוצאותיו האפשריות.

אומרים שאם אין שכל אין דאגות. הכוונה היא שלפעמים עדיף לא לדעת. במקרה של מפרץ חיפה, אין אמירה רחוקה יותר מהמציאות. לא רק שיש היום דאגות, ישנם דאגות עמוקות מאד לשלומם ובריאותם של המשפחות והילדים שלנו. כל עוד אין נתונים אנו נמצאים בחוסר וודאות וגם בחוסר אפשרות לבצע מעשה שישפר את המצב. אז האם לא הגיע שעת הכושר להתמודד עם הדאגות והחששות ולבצע מחקר אמיתי, רציני ואמין שייתן לתושבי העיר סוף סוף, תמונת מצב אמיתית על איכות האוויר בחיפה ותרומתו לבריאות הציבור?!

בשבוע האחרון הציג השר הטרי להגנת הסביבה, אבי גבאי, את תוכנית המשרד לצמצום זיהום האוויר והסיכונים הסביבתיים במפרץ חיפה, או כפי שכונתה בתקשורת – “התוכנית הלאומית להצלת מפרץ חיפה”.

התוכנית מציגה שלל פעולות להפחתת פליטות מזהמים ממקורות תעשייה, תחבורה, ותחנות דלק בעיר. בין הפעולות המבורכות, צמצום של כ- 50% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים מן התעשייה במהלך ארבע השנים הקרובות, זאת בנוסף להפחתה של כ-60% אשר בוצעה החל משנת 2009. תרכובות אורגניות נדיפות הן משפחה גדולה של מזהמים המתאדים לאוויר ומהווים מרכיב משמעותי בזיהום האוויר. חלק מתרכובות אלה אינן מסוכנות לבריאות כלל, אך חלקן עשויות לגרום לאלרגיות, פגיעה במערכת החיסונית ופגיעה בנשימה. בנוסף, חלק מחומרים אלו ידועים כמסרטנים. מפרץ חיפה ידוע בפליטות גבוהות של תרכובות אלה לאוויר בשל התעשייה הפטרוכימית המשמעותית באיזור, פליטות אשר נמצאו הגבוהות ביותר במדינה.

פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (טון/שנה), בשנת 2013. מתוך: מרשם פליטות לסביבה לשנת 2013, מפל”ס.

פליטות תרכובות אורגניות נדיפות (טון/שנה) ממקורות תעשייה במפרץ חיפה לאורך השנים. מתוך: פליטות ואיכות אוויר במפרץ חיפה והסביבה 2014, המשרד להגנת הסביבה.

פעולות נוספות אשר מציע המשרד להגנת הסביבה כוללות הפחתת פליטות מכלי רכב הממונעים בדיזל ע”י התקנת מסנני חלקיקים, הקמת “אזור אוויר נקי” אליו תוגבל כניסת רכבי דיזל מזהמים, התקנת מערכות בתחנות דלק להשבת אדי דלק הנפלטים בזמן תדלוק, פרויקט שיתוף רכב חשמלי ועוד.

התוכנית נראית חשובה ונוגעת בגורמי הזיהום המשמעותיים באזור. מה שבלט לי במיוחד כשקראתי את התוכנית, הוא משפט שנכתב כלאחר יד לאחר בפסקה הדנה בצמצום פליטות מתעשייה: “מדיניות המשרד להגנת הסביבה היא שבמפרץ חיפה לא יתווספו פליטות מזהמים אורגניים נדיפים מן התעשייה ביחס לערכים המרביים המפורטים בתכנית זו. המשרד יפעל ליישם מדיניות זו, לרבות במסגרת דיונים תכנוניים ובמסגרת יישום חוק אוויר נקי”. משפט זה אשר לכאורה נראה תמים, מכיל בתוכו את תמצית המחלוקות הקיימת כיום בנושא זיהום האוויר בחיפה. זה למעלה משנה, מתנהל מאבק ציבורי נגד הרחבת בתי הזיקוק לישראל, הרחבה אשר תגרום כמעט בוודאות לעליה בפליטות המזהמים לאוויר. מאבק זה הוא שיצר את השיח התקשרותי הנרחב בנושא, גרם להתערבות משרד הבריאות ולפרסום המסמך בו נטען שנמצא קשר בין תחלואה בסרטן לבין זיהום האוויר בחיפה (לקריאה נוספת). המשרד העדיף היום לא לנקוט עמדה בנושא; הוא כתב באופן עקרוני שהוא מתנגד לכל עלייה בפליטה מעבר למה שנכתב במסמך, אך לא התייחס במפורש להרחבה הצפויה ולמשמעות שלה לזיהום הסביבתי ולתושבי העיר, וחבל שכך.

כולי תקווה כי התוכנית הזו אכן תצא לפועל וכי כל הפעולות הטובות והחשובות כאן יתממשו. אם יש לכם הערות או מחשבות על התוכנית, היא פתוחה בינתיים (ועד סוף החודש) לקבלת הערות מהציבור* אשר מוזמן להשפיע ולתרום לגיבוש התכנית הטובה ביותר.

*שליחת הערות לכתובת HaifaBayPlan@sviva.gov.il)

לקראת סיום שנת הלימודים, נערכה במסגרת פרויקט “חשים את האוויר” פעילות סוף שנה, בשיתוף בתי הספר בשכונת נווה שאנן ומל”ל נו”ש. בפעילות, אשר נערכה בטכניון השתתפו כ-60 תלמידים ומורים אשר השתלבו במשך השנה האחרונה בביצוע פעילויות חקר בנושאי איכות אוויר בחיפה. התלמידים שמעו הרצאה של פרופ’ ברק פישביין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, בנושא “פרסום מול מציאות” על איכות האוויר בחיפה, בה התוודעו למורכבות נושא ולחוסר הוודאות הקיים בנוגע לסיבות התחלואה העודפת בסרטן בנפת חיפה. בהמשך היום, תיכננו התלמידים, בסיוע סטודנטים להנדסת סביבה, מסלולי הליכה ברחבי הקמפוס על פי השערות של איכות אוויר, והלכו לאורך מסלול זה עם חיישנים ניידים אשר ניטרו את איכות האוויר לאורך המסלול. בסיום יום ארוך זה, ראו התלמידים על מפה ענקית את מסלול הליכתם עם נתוני איכות האוויר הנמדדים וקיימו דיון על תוצאות ניסוי זה, על אמינות התוצאות ועל מגבלות המחקר המדעי.

השנה קרבה לסיום, אך אנו כבר מתכננים את הפעילות לשנה הבאה אשר תלך ותתרחב בכל השכונה.

לפרטים והצטרפות לחצו כאן.

מחקרים המוצאים קשר בין חשיפות סביבתיות לבין תוצאים בריאותיים, אינם מחקרים קלים לביצוע. יש לקחת בחשבון כל כך הרבה גורמים אשר עשויים להשפיע על תוצאות המחקר (לדוגמא- איכות המים, עישון אפקטיבי ופסיבי, מקום העבודה, גנטיקה, מזון ועוד), שמפתיע בכלל שמצליחים לבודד חשיפה ספציפית. מחקר שבוצע בארצות הברית בהובלתו של חוקר ישראלי (שמאז חזר ארצה, ועובד במשרד הבריאות) הצליח במשימה לא פשוטה זו. במחקר אשר התפרסם לאחרונה בכתב עת EHP- environmental Health Perspectives, גילו החוקרים שחשיפה של אימהות, בזמן הריונן לרמת זיהום אוויר גבוהה של חלקיקים נשימים PM2.5, מעלה את הסיכון לאוטיזם בקרב תינוקם.

לקריאת כתבה ב”הארץ” על מהלך ותוצאות המחקר.

לקריאת המאמר המדעי המלא.

מה הם חלקיקים נשימים עדינים וכיצד משפיעים על בריאותינו?

חלקיקים נשימים עדינים, או בשפה המדעית Particle matter 2.5) PM2.5), הינם חלקיקים קטנים מאד בגודל 2.5 מיקרון (קטנים מגרגר חול בערך פי 100) אשר חודרים למערכת הנשימה שלנו. בגלל גודלם הקטן, הן חודרים דרך נאדיות הריאה ומגיעים לזרם הדם, שם מועברים לכל חלקי גופינו. מחקרים רבים הראו שחשיפה לכמות גדולה של חלקיקים נשימים באוויר מסוכנת לבריאות ואף עשויה להשפיע על התפתחות המח בעוברים, כפי שמסביר ד”ר רענן רז, עורך המחקר: “הם מתערבים ומפריעים ביצירת תאי עצב, התמיינותם, חלוקתם ותנועתם לאזור המתאים במוח, ועלולים לגרום להתפתחות לא תקינה של קליפת המוח – האחראית על תפקודי מוח גבוהים”.

מחקר זה מעלה חששות רבות בקרב הורים צעירים אשר חשופים לחומרים מזהמים בלי ידיעתם ומבלי יכולת להשפיע על הפחתת חשיפתם.

ומה מצב בישראל?

חלקיקיPM2.5  נמצאים באוויר באופן טבעי ומגיעים מרסס ים, ממדבריות, ומאבק, אך גם פעילות האדם כמו פעילות תעשייתית ותחבורתית תורמת לעליית שיעורי PM2.5 באוויר.

בדו”ח מגמות ניטור איכות אוויר 2001-2012, שפרסם המשרד להגנת הסביבה נכתב: “חלקיקים נשימים עדינים PM2.5 הם המזהמים המסוכנים ביותר לבריאות האדם, בשל גודלם האווירודינמי החודר לעומק דרכי הנשימה ובשל הרכבם הכימי, העלול להכיל חומרים רעילים ומסרטנים.
ריכוז הרקע של החלקיקים הנשימים העדינים PM2.5 בישראל הוא גבוה ועומד על 20 מק״ג/מ״ק, ונובע ממיקומה הגיאוגרפי של ישראל בסמוך למדבריות ערב וצפון אפריקה, אך גם מהסעת חלקיקי PM2.5 מאירופה”

התקן הישראלי לחשיפה ל- PM2.5 הוא 20 מק״ג/מ״ק ממוצע ליום (שהוא מחמיר יותר מהתקן האמריקאי שעומד על 35 מק״ג/מ״ק ממוצע ליום) כך שהחשיפה הממוצעת כפי שפרסם המשרד להגנת הסביבה, היא מתחת לתקן אך ישנם ימים אשר חורגים מעל תקן זה (לדוגמא- באיזור חיפה והקריות היו בין 1-4 ימים עם חריגות מתקן זה בחודש דצמבר האחרון).

בפרוייקט “חשים את האוויר” לא ניתן בשלב זה לנטר את רמת החלקיקים הנשימים מכיוון שהחיישנים שברשותינו אינם מודדים ערכים אלו. אולם ניתן לראות את המדידות של המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים חיפה, הנעשות באופן קבוע בכשבעה תחנות ניטור בפרוסות ברחבי העיר חיפה (וכן במיקומים שונים בשאר הארץ): היכנסו ל- www.svivaaqm.net ולחצו על “נתוני ניטור בזמן אמת”, בחרו את האיזור הרלוונטי בארץ, ותוכלו לראות טבלה מפורטת עם כל ניטורי במזהמים העדכניים.

ביום רביעי השבוע, נערך בחיפה כנס שיתוף הציבור במידע סביבתי על מפרץ חיפה. הכנס, אשר אורגן על ידי המשרד להגנת הסביבה, הינו ראשון מסוגו בו מנכ״ל משרד ממשלתי מגיע לדבר עם הציבור ולשמוע את דעתו.

לא ידעתי למה לצפות כשהלכתי לכנס אתמול. תהיתי אם המאמץ שהושקע הוא אוטנטי, אם באמת באים לשמוע ולהקשיב לנו, או שבעצם באים נציגי הציבור לטפוח לעצמם על השכם באצטלה של שיתוף הציבור.

אכן, בחלק הראשון של הערב דיברו בכיר אחרי בכיר (ובכירות כמובן…) מהמשרד להגנת הסביבה. הבכירים סיפרו על האתגרים הרבים במפרץ חיפה ועל הטיפול באתגרים אלו, על ירידה משמעות בזיהום האוויר בשנים האחרונות, על היעדים שלהם- ועמידה ביעדים אלו, ועל החזון. בשלב זה, על אף המצגת היפה והמידע המעניין שהוצג, כל הדוברים די התעלמו מהציבור ומהשאלות הרבות שעלו, נפנפו בידיים בזלזול והמשיכו להציג את השקפים שהכינו מבעוד מועד.

צעקות ושאלות רבות מהקהל הפריעו להצגה השוטפת של חלק מהדוברים, חלקן היו שאלות פשוטות כמו “איך מודדים את המשתנים האלו?” או “כמה מהחומרים המסוכנים אתם מנטרים?” חלקן היו מבוססות על ידע של הקהל, אשר הראה בקיעות רבה בנושאי הגנת הסביבה וחלקן כמו הצעקה “זה הכל בולשיט” נועדו לפרוק קצת מהמתח והכעס שהיה ניכר בקהל.

החלק השני של הכנס היה שונה במקצת. בחלק זה, נערך פאנל בו השתתפו מר דוד לפלר, מנכ“ל המשרד להגנת הסביבה, גב‘ שולי נזר, סמנכ“לית תעשיות במשרד להגנת הסביבה, מר יונה יהב ראש עיריית חיפה, מר אחיה ראב“ד, כתב Ynet באיזור חיפה והגליל המערבי, גב‘ ליאורה אמיתי, מהקואליציה למען הציבור, מר שלומי בסון סמנכ“ל חברת בזן וד“ר יוני דובנוב, סגן רופא מחוז חיפה, במשרד הבריאות.

הנימה של הדוברים קצת השתנתה, הם דיברו אלינו ועלינו. בחודשים האחרונים השיק המשרד להגנת הסביבה אתר התייעצות עם הציבור, בו הוזמן הציבור הרחב לכתוב מה מפריע לו ואיזה מידע נוסף היה רוצה לראות מפורסם. לאתר נכנסו מעל 5000 איש אשר כתבו כ-200 תגובות. עשר התובנות שעלו מהתגובות באתר הוצגו בתחילת הפאנל. מה הציבור בעצם רוצה? מסתבר שהוא רוצה מידע נגיש, פשוט, מובן ומנותח, מידע יומיומי ברמת השכונה, מידע על איזה חומרים הם מריחים ונושמים, מידע על המפעלים ועל אכיפה נגד מפעלים מזהמים ועוד.. מפתיע הא?

על אף התגובות המתרעמות שעלו מחלק מהמשתתפים בקהל, על אף השאלות הקשות שהוטחו והביקורת הנוקבת שעלתה במהלך הדיון, נראה שהמשרד להגנת הסביבה באמת מנסה לעשות פה שינוי.
ממה שאני ראיתי בכנס, יש רצון אמיתי וכנה, להקשיב לציבור ולשפר את פרסום המידע מצד חלק מהבכירים במשרד. אך לא ניתן מצד אחד לזלזל בציבור, להתעלם מהשאלות שלו, לתת הסברים חלקיים ולא מספקים ומצד שני להמשיך לצפות שהציבור יאמין שהרצון הטוב הזה באמת טוב. מצד הציבור, היה הרבה כעס השבוע באולם הכנס, הרבה חוסר אמון, הרבה אכזבה.

חברי המשרד להגנת הסביבה- אם אתם באמת רוצים לחולל שינוי, תראו לנו שאתם אמיתיים. עשיתם את הצעד הראשון- ארגנתם את הכנס החשוב והייחודי הזה, עכשיו אנחנו מצפים שתיישמו את ההמלצות, תענו על השאלות ותראו לנו שאתם באמת דואגים להגנת הסביבה.

רוצים לשמוע על מה דיברו בכנס?

לחצו לקריאת המצגת.