“מפת הסרטן” כפי שמכונה בתקשורת, כבר זכתה להדים רבים. היא זכתה בפרסומים רבים, בפוסטים, ובמאות תגובות מפי תושבים מודאגים ופעילים סביבתיים. מה אנחנו באמת יודעים על מפת הסרטן והאם היא באמת מחדשת לנו משהו שלא ידענו?
המחקר אשר פורסם בחודש שעבר בכתב העת Environmental Research מסכם את הממצאים הראשונים של מחקר ארוך טווח לבדיקת השפעות סביבתיות על בריאות תושבי חיפה והסביבה (2005-2020). המאמר משווה בין שתי שיטות לבחינת קשר סטטיסטי בין תחלואה לבין זיהום אוויר- שיטה “קלאסית” ושיטה חדשה שפותחה ע”י החוקרים. בעזרת נתוני תחלואה של שני סוגי סרטן ריאות משנת 2012, בנו החוקרים את מה שמכונה היום מפת הסרטן, במספר אופנים. ראשית, ע”פ חלוקת מקרי הסרטן ל-140 תתי אזורים בנפת חיפה המכונים “תחומי מפקד קטנים” ולאחר מכן ע”י שימוש במכלול הנתונים מבלי להסתמך על גבולות גזירה קבועים של תתי האיזורים.
החוקרים מסבירים כי השיטה ה-“קלאסית” לחישוב היארעות מקרי סרטן אינה רלוונטית לאיזור שבו מספר קטן יחסית של מקרי סרטן חדשים הנרשמים מדי שנה (במקרה הזה- 211 מקרים חדשים של סרטן ריאות ו- 136 מקרים של לימפומה שאינה הודג’קין). חלוקה של 211 מקרי סרטן ריאות ל- 140 תתי איזורים בנפת חיפה תיתן בממוצע פחות משני מקרי סרטן חדשים בכל איזור ולכן לא תתרום הרבה להבנה המרחבית של היארעות מקרי הסרטן בחיפה. לעומת זאת, בשיטה החדשה שמציעים החוקרים, נבדקים כל מקרי הסרטן בשטח גאוגרפי רציף ונבחנת העוצמה של תצפיות חוזרות בשטחים מסוימים יחסית לצפיפות האוכלוסייה במקום. מתוצאות המפה החדשה ניתן לזהות מספר אזורים בעלי אחוזי תחלואה גבוהים מהממוצע בדרום-מזרח וצפון העיר.
מפת הסרטן ה”קלאסית”- אינה נותנת מספיק מידע והסבר של תופעת הסרטן העודפת. A- תחלואה של סרטן ריאות. B- תחלואה בלימפומה שאינה הודג’קין. האיזורים המוקפים באדום בעלי תחלואה עודפת.
מפת הסטן החדשה- מציגה פיזור מרחבי של התחלואה בסרטן. A- תחלואה של סרטן ריאות. B- תחלואה בלימפומה שאינה הודג’קין. צבעים כחול וירוק מייצגים תחלואה מתחת לממוצע, צבעים צהוב, כתוב ואדום מייצגים תחלואה מעל הממוצע.
אבל את זה הרי כבר ידענו… לפני למעלה משנה כבר דווחו נתונים על אחוזי תחלואה גבוהים בנפת חיפה ונתונים אלו היו ידועים לשלטונות כבר שנים. מפת הסרטן רק סידרה את הנתונים המדאיגים על גבי מפה.
על מנת לבחון מהם הגורמים אשר עשויים לגרום לתחלואה זו, בדקו החוקרים מגוון גורמים סביבתיים וחברתיים הכוללים מצב סוציו אקונומי, צפיפות אוכלוסיה, עישון, תעסוקה, מרחק מכבישים ראשיים וממפעלים מרכזיים. כמו כן בדקו החוקרים נתוני זיהום אוויר משנת 2003 של המזהמים SO2, NOx ו- PM2.5 (להסבר על המזהמים). הסיבה ללקיחת נתוני זיהום אוויר משנה זו, היא תקופת הדגירה של מחלת הסרטן מזמן החשיפה למפגע ועד התפרצות המחלה.
החוקרים בדקו את מכלול הגורמים ב-16 מודלים נפרדים. כשבודקים כל כך הרבה גורמים בכל כך הרבה שיטות, תמיד מוצאים משהו. אז מה מצאו החוקרים כאן? כאשר בדקו את המפה ה”קלאסית” מצאו קשר בין לימפומה שאינה הודג’קין לבין מצב סוציו אקונומי, עישון ותעסוקה בתחום החקלאות, כמו-כן מצאו החוקרים קשר בין סרטן ריאות לבין תעסוקה בתחום התחבורה הבריאות והסיעוד וקירבה לתש”ן. בבדיקה של מפת הסרטן החדשה, מצאו החוקרים קשר בין לימפומה שאינה הודג’קין לבין צפיפות האוכלוסיה, תעסוקה בתחום החשמל והמים וכן למזהם NOx. בסרטן הריאות נמצא קשר לעישון, תעסוקה בחקלאות, חשמל ומים והמזהם NOx. כמו כן דיווחו החוקרים שמצאו קשר בין לימפומה שאינה הודג’קין לבין קירבה לתש”ן ובין סרטן ריאות לקירבה לנמל חיפה ותחנות הכח (גילוי נאות- אני לא ראיתי זאת בטבלאות שהוצגו במאמר אך החוקרים דיווחו על כך בטקסט). לא נמצא קשר בין הקירבה לבז”ן לבין המחלות שנבחנו, אך החוקרים ציינו שיתכן וקיים קשר שאינו לינארי (קווי). חשוב גם לציין כי NOx הינם למעשה קבוצה של מזהמים הנקראים תחמוצות חנקן (ביניהם- NO, N2O , NO2) אשר נוצרים בתהליכי בעירה. הם נפלטים מתעשייה אך בעיקר מתחבורה. ב”חשים את האוויר” אנו מנטרים את המזהם NO2 השייך לקבוצה זו.
אז מה למדנו כאן? מה שהמאמר הנוכחי מנסה לעשות, הוא להסביר את מפת הסרטן. החוקרים אמרו: אנחנו יודעים שיש תחלואה עודפת בנפת חיפה, התחלואה העודפת נראית כך וכך על גבי המפה, אנחנו רוצים להבין, מהם הסיבות שמסבירות את התחלואה הזו. כתשובה הם קיבלו גורמים רבים- תלוי באיזה מודל משתמשים. מה המודל הכי מתאים? לאלוהים פתרונים. (או בשפה מקצועית יותר- יש צורך לבצע מחקרים נוספים על מנת לקבוע מהו המודל המתאים ביותר ומהם הגורמים לתחלואה העודפת במפרץ חיפה).
אז האם קיים קשר בין הקירבה למפעלים לבין תחלואה בסרטן? יתכן. ישנם ממצאים במאמר התומכים בעמדה זו, אך קיימים גם נתונים (והרבה) שאינם תומכים בזאת. לדעתי המאמר הזה הוא צעד אחד בכיוון של הבנת הנושא אך חייבים לצמצם את המחקר לבדיקה הרבה יותר נקודתית. יש הרבה גורמים שמשפיעים על התפרצות מחלת הסרטן, כפי שניתן לראות במחקר וצריך להמשיך ולחקור האם ואיזה מהמפעלים הכי מסוכנים לבריאות של כולנו.