לרובינו, זיכרון השריפה הנוראית שהשתוללה בחיפה לפני כחודש וחצי, הינו כתם שחור בשיגרה היומיומית של חיינו. אולם ישנם משפחות רבות שביתם נפגע בשריפה ועבורם הכתם, איננו רק זיכרון. בשבוע שעבר הצטרפנו למספר בעלי ובעלות בתים שחזרו לגור בביתם אחרי שנפגע מהשריפה, נוקה ושופץ, אך עדיין מריחים את ריח השריפה ומודאגים מההשפעות של נשימת החומרים שנשארו באוויר ובחפצים בבית. בבתים ערכנו ניטור של פחמן שחור, המזהם הנפוץ ביותר אחרי אירועי שריפות, וכן ניטור של מספר מזהמים גזיים הנחשבים מזהמים סטנדרטיים בעולם. על הרשמים והסיפורים שמאחורי הבתים כבר כתבתי, היום אציג את תוצאות המדידה.
אז מה זה פחמן שחור? הדבר הבולט ביותר בזמן שריפה, הוא העשן השחור הנפלט למרחקים. מה שגורם לצבע שחור ומפחיד זה, הוא הפיח, אשר מורכב בעיקר מפחמן שחור. הפחמן השחור נוצר בתהליכי בעירה כאשר תהליך השריפה אינו מושלם, בדרך כלל כתוצאה מחוסר חמצן באוויר. במצב זה חלקיקים קטנים של החומר הנשרף אינם מתפרקים לחלוטין ויוצרים אבקה זעירה ושחורה, המכונה פחמן שחור (ניתן לחשוב על זה כאבקת פחם). חלקיקים זעירים אלו קטנים מספיק בכדי לעבור את המחסומים בדרכי הנשימה, ויכולים לחדור לעומק הריאות ולכלי הדם ולגרום למחלות שונות. עוד על פחמן שחור ניתן לקרוא כאן.
ראשית מדדנו את רמות הפחמן השחור בחדר אשר לא היה בקרבת השריפה. למדידה זו אנו נתייחס כרמת הרקע של הפחמן השחור ונצפה לקבל רמות דומות בבתים אחרים באיזור. מדידת הרקע הראתה שונות ברמות הפחמן השחור בשעות הבוקר, וייצוב וירידה ברמות אלו בשעות הצהריים. בסך הכל ריכוז הפחמן השחור נע סביב ng/m3 10-400 (ננוגרם למטר מעוקב).
ריכוזי הרקע של פחמן שחור בבתים, מדידה באזור רחוק מהשריפה
בבתים ערכנו מדידות של כעשר דקות, במקביל בשני חדרים בכל דירה. כל אחד מהבתים נפגע מהשריפה בצורה שונה. הבית הראשון והשני נפגעו רק משאיפת עשן- זאת אומרת שעשן רב נכנס לבתים אך לא נגרם נזק ישיר מהאש. הבית השלישי היה קרוב יותר לאש, והעשן חדר לדירה דרך חריצי החלונות והתריסים. בית זה גם נפגע מרטיבות קשה אשר חדרה דרך הדירה העליונה בבניין אשר נפגעה קשות ונהרסה כליל. לבסוף, בית מספר ארבע, ספג את הפגיעה הישירה הקשה ביותר בשני חדריו האחוריים של הדירה, אשר אחד נשרף כליל והשני עם נזק קשה ביותר. חלקו הקדמי דווקא לא נפגע קשות והיתה בו אווירה ביתית חמימה.
מתוצאות המדידה ניכר שעל אף תחושת ההבדל בין האיזורים השונים בבית, ריכוזי הפחמן השחור היו דומים בין החדרים. תוצאה זו חזרה על עצמה בכל ארבע הדירות בהם ביצענו מדידות. ריכוזי הפחמן השחור בבתים נעו סביב ng/m3 500-1,500 (ננוגרם למטר מעוקב), והבית עם רמות הפחמן השחור הגבוה ביותר היה בית מספר שלוש, בית אשר איננו כשיר למגורים ואשר היה הקרוב ביותר לדירה שנשרפה. המדידות בכל הבתים היו גבוהות יותר מהמדידות הרקע ומצביעות על השפעתה האפשרית של השריפה. זאת על אף ניקוי יסודי שעברו הדירות (פרט לדירה מספר שלוש), והאוורור הרב. מדידות הגזים אשר נעשו (NO2, NO, O3), היו נמוכות בכל הבתים והרבה מתחת לתקן הישראלי הנקבע בחוק אוויר נקי.
ריכוזי הפחמן השחור בארבעה בתים שנפגעו מהשריפה בחיפה
לשם השוואה, בבדיקה שנערכה על ידי חוקרי הטכניון במהלך חודש אוגוסט 2016 הודגמו ריכוזי פחמן שחור חוץ ביתיים של ng/m3 250-1,500 בשכונת נווה שאנן בחיפה. ערכים אלו נחשבים ממוצעים ומטה יחסית לסביבות עירוניות באירופה וארה”ב. עם זאת, בסביבות פנים ביתיות אין אנו מצפים לריכוזי פחמן שחור גבוהים, כפי שנמצאים מחוץ לבתים.
רב המחקר אשר נעשה בהקשר לפחמן שחור בסביבות פנים ביתיות מתייחס להשלכות ההרסניות של בישול על גבי מדורות ביתיות, כפי שנעשה עדיין במדינות רבות בעולם השלישי. במקרים אלו, רמות החלקיקים מגיעות עד פי 100 מהערכים המקובלים, ומי שנחשף ונפגע מרמות אלו הכי הרבה, הם נשים וילדים צעירים הנמצאים בבתים במשך שעות רבות בכל יום. אין היום תקן בישראל ולא בעולם לריכוזי פחמן שחור המותרים באוויר. גם בידוד השפעתו הבריאותית הינה משימה לא פשוטה, מכיוון שנחקר לרב בהקשר לסכנות של נשימת חלקיקים זעירים מסוגים שונים. בדומה לסכנות מחלקיקים זעירים אלו, מרבית הפגיעה של פחמן שחור הינה למערכות הלב והנשימה. יתכנו השפעות בריאותיות נוספות הנגרמות מנוכחות תרכובות רעילות הנישאות ע”ג חלקיקי האפר.
כאמור, בבתים אשר נפגעו מהשריפה בדרכים שונות, נמצאו ערכי פחמן שחור גבוהים ממדידות הרקע. הריכוז הגבוה ביותר נמדד בבית בו הפגיעה היתה קשה יותר ואשר לא עבר ניקוי יסודי. מעניין לראות שבכל הבתים לא נצפו הבדלים בין החדרים השונים בבית. אפילו בדירה מספר 4 בה היה נזק ניכר בחדר הפנימי לעומת שאר הבית, היו רמות דומות של פחמן שחור בשני החדרים שנבדקו. זאת כנראה בעקבות אופי פיזור העשן בבית בזמן שריפה- העשן הגיע לכל מקום בבית, גם אם האש הגיע רק לחלקו.
חשוב לזכור שלאחר השריפה נפלטים חומרים רבים לאוויר. אנו מדדנו כאן רק שבריר ממה שעשוי עוד להיות באוויר וספוג בחפצים בבית. הריח שנותר בבתים מעיד על הימצאות שאריות חומרים באוויר גם מבלי שנבצע בו ניטור מסודר. אוורור וניקוי נוסף עשויים להוריד אף יותר את רמות הפחמן השחור ושאר המזהמים אשר נותרו בבתים כולל ניקוי יסודי של קירות הבית, ספות, וילונות וריהוט ולא לשכוח את קופסאות התריסים וכל החללים שפחות רואים. בסופו של דבר האף שלנו הוא מכשיר המדידה הרגיש ביותר ואם אנחנו מריחים משהו, גם אם מכשירי המדידה אינם מזהים דבר, כדאי לפעול להסרת המפגע.
גודל החור באוזון מעת גילויו ועד עתה. הקווים האפורים מייצגים את השונות בגודל החור באוזון במהלך שנה והנקודות השחורות מייצגות את הממוצע השנתי. השנה (2017), הגודל המקסימלי של החור באוזון נצפה במהלך חודש ספטמבר, והוא הקטן ביותר בשלושים השנה האחרונות.
