חדשות סביבתיות טובות- החור באוזון מצטמצם


לפני שלושים שנה, גילו מדענים חור בשכבת האוזון מעל שמי אנטרקטיקה. החור שהגיע בזמנו לממדים של  כ-22 מיליון קילומטר רבוע, הלך וגדל עם השנים, הגיע לשיאו בשנת 2000 כשהגיע לגודל של כ-30 מיליון קילומטר רבוע.

אוזון, הינו גז חסר צבע, אשר מתרכז בשכבות גבוהות של האטמוספירה ומגן על כדור הארץ מפני קרינה אולטרה-סגולה מזיקה. קרינה זו מזיקה לכל צורות החיים. חשיפה ממושכת אליה עלולה לגרום לכוויות שמש, לשיעורים גבוהים של סרטן העור ולמחלת קטרקט. בנוסף, קרינה אולטרה-סגולה משבשת את גידולי הצמחים ועשויה לגרום לצמצום התפוקה החקלאית.

החור באוזון הדאיג מדענים ותושבים כאחד והצליח להצמיח את אחד ההסכמים הבינלאומיים המוצלחים ביותר אליו חברו 197 ממדינות העולם. הסכם מונטריאול הוא הסכם בינלאומי המגן על שכבת האוזון, באמצעות הטלת הגבלות על שימוש בחומרים כימיים המפרקים שכבה זו.

הסכם מונטריאול הוא הסכם מדעי נדיר, מכיוון שעשה בדיוק מה שהוא היה אמור לעשות: להתניע את הפעולות לקראת סגירת החור בשכבת האוזון. ממצאים חדשים מראים כי בספטמבר האחרון גודל החור באוזון היה הקטן ביותר שנצפה בעשרות השנים האחרונות. הסיבה להצטמקותו של החור באוזון מיוחסת לשני התרחשויות. האחת, המשך ישיר להסכמים של הסכם מונטריאול והצמצום בשימוש ופליטה לאוויר של כימיקליים מסוכנים אשר גורמים לפירוק שכבת האוזון. והשניה, היא תנאי מזג אוויר אשר היו השנה חמים במיוחד (זאת לאור ההתחממות הגלובלית, שהוא נושא לפוסט אחר…) וסייעו בהדיפת הכימיקלים הקיימים.

השורה התחתונה היא חיובית במיוחד. החור באוזון אשר קטן עם הזמן, הוא דוגמא מצוינת ליכולת של העולם המודרני לחבור יחד, לשתף פעולה ולשמור על העולם.

גרף המציג את גודל החור באוזון לאורך שניםגודל החור באוזון מעת גילויו ועד עתה. הקווים האפורים מייצגים את השונות בגודל החור באוזון במהלך שנה והנקודות השחורות מייצגות את הממוצע השנתי. השנה (2017), הגודל המקסימלי של החור באוזון נצפה במהלך חודש ספטמבר, והוא הקטן ביותר בשלושים השנה האחרונות.

ולמה אני מספרת לכם על אוזון? כי אוזון הוא לא רק גז חשוב ששומר על העולם. כשאוזון נמצא על פני הארץ ולא למעלה באטמוספירה, הוא עלול להזיק לנו ולסביבה. מחקרים מראים כי אוזון עלול לגרום לבעיות בריאותיות רבות בהן קשיי נשימה, הזדקנות העור, וגירויים בגוף, זאת בנוסף לפגיעה בצמחייה וירידה ביבול. אז בא נשמור את האוזון במקום שבו הוא אמור להיות ובמקום שבו הוא שומר ולא פוגע בנו.

השפעה של בישול בגז על מזהמי אוויר בבית

פוסט זה נכתב במסגרת מיזם חישה אישית, בו השותפים מבצעים מחקרים אישיים על איכות אוויר בסביבתם הקרובה

הבית שלנו הוא המקלט שלנו, המקום בו אנו מרגישים בנח, המקום ששומר עלינו, המקום שנותן תחושה שלא ניתן לפגוע בנו. אך האם ייתכן שגם בתוך הבית ישנם גורמים פוגעים? האם יתכן שפעולות שאנו עושים בזמן שהותנו בבית מסכנים את בריאותינו? אילנה ויגאל יצאו לבדוק.

ללא תכנון מראש, כל אחד מהשניים בחן בביתו/ה את השאלה:  האם נפלטים לבית מזהמי אוויר בזמן בישול על גבי כיריים המופעלים מגז? 

אילנה בנתה מערך מחקר מפורט בו חזרה על הניסוי ארבע פעמים. כל ניסוי ערך יום שלם החל ממדידות 4 שעות בטרם הדלקת הגז, מדידות של חצי שעה בזמן הפעלת הגז ומדידות לאחר ההפעלה, בתחילה עם חלון סגור ולאחר מכן עם חלון פתוח.

יגאל חזר על הניסוי שהוא ערך פעמיים, וגם הוא ביצע מדידות לפני, במהלך ואחרי הדלקת הכיריים. יגאל השאיר חלונות פתוחים לאורך כל הניסוי בכדי לסייע באוורור בעוד אילנה שמרה על החלונות סגורים בכדי לשמר את התנאים בין ניסויים.

תמונה המתעדת את החיישן סמוך לכיריים בזמן ביצוע הניסוי

תמונה המתעדת את החיישן סמוך לכיריים בזמן ביצוע הניסוי

ומה הם גילו? בפעם הראשונה שאילנה ערכה את הניסוי, הייתה עלייה משמעותית במזהמים בזמן הדלקת הכיריים. לאחר כיבוי הגז הייתה ירידה איטית מאוד ברמת הזיהום שארכה כ-8 שעות. בשלוש הפעמים האחרות, שחזרה על אותו ניסוי לא ראתה שינויים במדדים.

יגאל לעומת זאת ראה הבדלים משמעותיים ברמות המזהמים בכל החזרות שביצע.  רמות המזהמים טיפסו המהירות לאחר הדלקת הגז, והחלו לרדת שוב, רק לאחר כיבויו. מבין המזהמים, רמות ה- NO2 עלו הכי הרבה והגיעו מרמת 15 ppb, לפני הדלקת הגז עד לרמות מקסימום של כמעט 40ppb (פי 2.5). רמות המזהמים האחרים שנבדקו- NO, ואוזון עלו גם הן אך ברמות פחותות. לאחר כיבוי הגז, רמות המזהמים ירדו באיטיות רבה ול- NO2 לקח כשעה וחצי להגיע לרמות הבסיס, זאת על אף פתיחת חלונות משני כיוונים והדלקת מאוורר.

ריכוזי המזהמים לפני, במהלך ואחרי הדלקת הכיריים, בניסוי שערך יגאל.

ריכוזי המזהמים לפני, במהלך ואחרי הדלקת הכיריים, בניסוי שערך יגאל.

חשוב לציין שיגאל ציפה מראש לראות תוצאה כזו של עליה חדה במזהמים, זאת בעקבות השימוש בכיריים ישנים. יגאל ציין שכאשר מתקרבים לכיריים בעת פעולתן מרגישים ריח לוואי וכי נראה כי חלק מראשי הכיריים סתומים, דבר אשר יכול לגרום לשריפה חלקית של הגז ולפליטות חומרים שונים לאוויר. במטבח של אילנה, לא היתה תקלה נראית לעין וזאת כנראה הסיבה לכך שבשלוש מבין ארבע החזרות שביצעה לא היתה עליה ברמות המזהמים בדירתה. כאשר שריפת גז הבישול הינה שריפה מלאה (כך אמור להיות בכיריים תקינים), נשרפים כל מרכיביה ועל כן רמות המזהמים אמורים להשאר נמוכים ביותר.

מהניסויים שנערכו על ידי אילנה ויגאל ניתן ללמוד מספר דברים:

  1. בעת שימוש בכיריים גז (בודאי בכיריים בהם השריפה אינה טובה), עשויים להשתחרר לאוויר מזהמי אוויר שהם תוצרי שריפה לא רצויים, לפיכך חשוב לוודא שהכיריים בבית תקניות.
  2. חשוב לאוורר את המטבח והבית בזמן בישול ולאחריו. זאת מכיוון שהזמן הנדרש להפחתה של ריכוז המזהם לאחר הפסקת מקור הזיהום הינו ארוך יחסית. אצל אילנה שהיתה עם חלון סגור ירידה זו לקחה כשמונה שעות, לעומת זאת אצל יגאל שפתח את החלון רמת המזהמים ירדה אחרי כשעה וחצי.
  3. החיישנים של חישה אישית מודדים רק מיעוט ממזהמי האוויר שיכולים להשתחרר בזמן בישול. מעניין לגלות אילו עוד חומרים נפלטים לאוויר בעת שריפת גז בכיריים.

מדידת איכות האוויר בטבעון

פוסט זה נכתב במסגרת מיזם חישה אישית, בו השותפים מבצעים מחקרים אישיים על איכות אוויר בסביבתם הקרובה

מדידה של איכות אוויר במספר בתים בקריית טבעון

שירה גדלה בטבעון והוריה עדיין מתגוררים שם. כמו תושבים רבים בטבעון, גם שירה שמעה את הטענה הנפוצה כי בטבעון, הרחובות שפונים למפרץ יותר “מזוהמים” מאשר הרחובות שפונים לעמק. זה הוביל אותה לנסות לבחון טענה זו, ולבדוק האם באמת קיים הבדל ברמת איכות האוויר ואיפה עדיף לגור מבחינה בריאותית.

את המחקר ביצעה שירה בשלושה רחובות בטבעון (כפי שניתן לראות במפה): רחוב דגניות ורחוב אלונים הקרובים האחד לשני, כאשר רחוב הדגניות פונה ישירות למפרץ, והאלונים לא. ורחוב משה דיין הנמצא בחלקו הדרומי של טבעון ומשקיף לעמק יזרעאל.

מפת טבעון עם מיקומי המדידה

בשלושה ימים נפרדים במהלך סופי השבוע בחודשי ינואר- פברואר, הוצב חיישן איכות האוויר באחד משלושת הרחובות במשך מספר שעות. ברחוב משה דיין המכשיר הוצב בתוך בית (מול חלון פתוח), וברחובות דגניות ואלונים המכשיר הוצב בחוץ.

מתוצאות המדידה ניכר כי היו הבדלים בין שלושת המדידות, כאשר ההבדל המשמעותי ביותר היה במזהם NO2. רחוב משה דיין הראה את ריכוזים הנמוכים ביותר של NO2, אחריו רחוב דגניות, ורחוב אלונים הראה את ריכוזי ה- NO2 הגבוהים ביותר. ברחוב אלונים, ריכוזי ה- NO2 היו בממוצע 60 ppb על פני 6 שעות, ריכוז אשר נחשב זיהום אוויר בינוני. ריכוזי האוזון וה- NO היו מתחת ל- 30ppb בכל שלושת אזורי המדידה, ריכוז הנחשב נמוך מאד.

תוצאות המדידה בשלוש מיקומים בקריית טבעון

לסיכום ניתן לומר כי נראה שיש הבדל ניכר בין רחוב משה דיין לרחובות האחרים, בעיקר הבדל ברמת ה NO2, אם כי יש לזכור שבמיקום זה, המכשיר הוצב בתוך הבית.

בין 2 הרחובות אלונים ודגניות יש לבצע בדיקות נוספות כדי לראות האם קיים שוני משמעותי ביניהם. ספציפית ברחוב דגניות נראה שהייתה ירידה ואח”כ עליה של רמת ה NO2 בין השעות 12:00-14:30, יהיה מעניין לבדוק מהו הגורם להתנהגות זו.

מדידה של איכות אוויר בקירבת בית ספר

פוסט זה נכתב במסגרת מיזם חישה אישית, בו השותפים מבצעים מחקרים אישיים על איכות אוויר בסביבתם הקרובה

מדידה של איכות אוויר בקירבת בית הספר על ידי קבוצת תלמידים מבית הספר יסודי כפר יאסיף

מטרת המחקר, אשר הוביל המורה אחמד, הייתה לבדוק את רמת זיהום האוויר בסביבת בית הספר, הנגרמת ע”י רכבים. לצורך כך, התלמידים ספרו את מספר המכוניות שעברו בקירבת בית הספר בשעות שונות במהלך היום וכן מדדו את איכות האוויר בכניסה לבית הספר.

מהנתונים עולה כי מספר המכוניות שעברו ליד בית הספר בשעות השיא (7:40-8:10 בבוקר ו 13:20- 13:50בצהריים), היה גבוה משמעותית ממספר המכוניות שעברו שם בשעות השפל. כך לדוגמא, בשעות השיא ספרו התלמידים 160 מכוניות שעברו בכביש בית הספר, ובשעות השפל הצליחו לספור עד 40 מכוניות בלבד. מספר המכוניות נמצא נמוך גם ביום שבת.

מבחינת ריכוזי מזהמים, נמצא שביום שבת היו ריכוזי NO2 גבוהים יותר מאשר ביום שני, אך ריכוזי אוזון (O3) נמוכים יותר.

יום תאריך זמן מדידה מספר מכוניות
שבת 18/3/2017 11:30- 12:00 35
שני 20/3/2017 13:20- 13:50 110

מדידות מזהמים כפר יאסיף מדידות

שני מדידות אלו אינן מספיקות כדי להוכיח את ההשערה כי כלי רכב הינם הגורם עיקרי לזיהום אוויר בסביבת בית הספר. אך, היוו כלי מצוין להעלאת מודעות ולחינוך לקיימות בקרב תלמידי בית הספר. תלמידי אף ציינו את נכונותם לשנות ממנהגיהם ולהתחיל ללכת ברגל לבית הספר או לגבש הסעות בכדי להוריד את מספר המכוניות המגיעות לבית הספר בשעות העומס.

המורה אחמד מסכם את חשיבות המחקר “אני מאמין שמעשי ידי אדם תמיד משאירים נזק בגוף, בטבע ובסביבה. לצערי חלק מנזקים אלו לא ניתן לתיקון ופוגע גם בבריאות האדם”.

המורה אחמד מספר על פרוייקט החקר שביצע עם תלמידיו.

המורה אחמד מספר על פרוייקט החקר שביצע עם תלמידיו. יחד, כדי לתמוך במחקר מדעי ולפתח מיומנויות מחקר של תלמידינו לשירות האנושות. معا لدعم البحث العلمي .. ولتطوير مهارات البحث لدى طلابنا من أجل خدمة البشرية

טו בשבט הגיע חג לאילנות

ט”ו בשבט הוא מהחגים האלה, שאם אין לכם ילדים בבית, סביר שיחלוף על פניכם בלי שבכלל תשימו לב. אך לעצים תפקיד כה חשוב ומשמעותי בעולם שלנו שראוי שנקדיש לפחות יום אחד בשנה כדי לחלוק להם את הכבוד המגיע להם.

לעצים ולצמחים תפקיד חשוב ביצירה וטיהור האוויר שאנו נושמים. ראשית, הצמחים מייצרים חמצן אותו אנו נושמים ואשר בלעדיו לא יתכנו חיים. שנית, הצמחים סופחים מזהמים שונים באוויר ומשמשים כמטהרי אוויר טבעיים.
עץ אחד יכול לייצר מעל 100 ק”ג חמצן בשנה לספוג מעל 20 ק”ג פחמן דו חמצני. זאת בנוסף ליכולת הספיחה של מזהמים כמו תחמוצות חנקן, וגופרית, אוזון ותרחיפים המכילים מתכות רעילות. פעילויות אלו מתרחשות כחלק מתהליך הפוטוסינתזה של הצמחים. בתהליך זה, מתבצע חילוף גזים, בו צמחים קולטים פחמן דו חמצני ממירים אותו למזון ומשחררים חמצן. חילוף גזים זה מתרחש דרך נקבוביות קטנות על פני שטח העלה הנקראות פיוניות. כאשר נפתחות הפיוניות לכניסת הפחמן הדו חמצני, חומרים נוספים הנוכחים באוויר נקלטים בצמח אף הם. הצמח משתמש בחלק מחומרים אלו כמזון, את חלקם הוא משחרר שוב לאוויר וחלקם מועברים דרך מערכת ההובלה הצמחית לקרקע. זאת תוך כדי פירוק החומרים המסוכנים למרכיבים בסיסיים יותר אשר אינם מזהמים. בדרך זו, תוך כדי תהליך הזנת העץ מתרחש גם טיהור האוויר.
בנוסף לתהליך טיהור האוויר כחלק מתהליך הפוטוסינתזה, מתרחש גם תהליך ניקוי מבני. חלקיקי אבק נלכדים על משטחי העלים, ביחוד בעלים בעלי משטח מחוספס או מכוסה שעווה, וכן בחריצים על גבי גזע העץ. ככל שהעץ גדול יותר ובעל חופה רחבה יותר, כך יסייע יותר בטיהור האוויר. מחקרים מראים כי סינון חלקיקים על ידי עץ יחיד יכול להפחית את ריכוזי החלקיקים ב-15-20% מיד מאחורי העץ. אז רק תחשבו מה יכולה לעשות שדירת עצים שלימה או אפילו חורשה.

עצים מטהרים את האוויר

כאשר הרוח חולפת בעצים, מהירות הרוח יורדת ואיתה גם ריכוז המזהמים. מתוך- How Trees Help Clean The Air

עצים יכולים אף לשמש להורדת עומס החום בימי הקיץ החמים, לספיגת מי הגשמים בחורף, ולסינון נזקי רעש. באופן כללי, אנשים שגרים או עובדים בקרבה לשטחים פתוחים עם צמחייה רבה, נמצאו במחקרים כאנשים בריאים יותר ושמחים יותר. לא סתם קוראים לחורשות, פארקים עירוניים ושטחים פתוחים ריאה ירוקה.

אז בואו נחגוג השנה לצמחים ולעצים כמו שצריך!

חג ט”ו בשבט שמח!

לסקירה נרחבת יותר בנושא- עצים כמפחיתי זיהום אוויר בערים

השקדיה פורחת

איכות האוויר בבתים לאחר השריפה בחיפה

לרובינו, זיכרון השריפה הנוראית שהשתוללה בחיפה לפני כחודש וחצי, הינו כתם שחור בשיגרה היומיומית של חיינו. אולם ישנם משפחות רבות שביתם נפגע בשריפה ועבורם הכתם, איננו רק זיכרון. בשבוע שעבר הצטרפנו למספר בעלי ובעלות בתים שחזרו לגור בביתם אחרי שנפגע מהשריפה, נוקה ושופץ, אך עדיין מריחים את ריח השריפה ומודאגים מההשפעות של נשימת החומרים שנשארו באוויר ובחפצים בבית. בבתים ערכנו ניטור של פחמן שחור, המזהם הנפוץ ביותר אחרי אירועי שריפות, וכן ניטור של מספר מזהמים גזיים הנחשבים מזהמים סטנדרטיים בעולם. על הרשמים והסיפורים שמאחורי הבתים כבר כתבתי, היום אציג את תוצאות המדידה.

אז מה זה פחמן שחור? הדבר הבולט ביותר בזמן שריפה, הוא העשן השחור הנפלט למרחקים. מה שגורם לצבע שחור ומפחיד זה, הוא הפיח, אשר מורכב בעיקר מפחמן שחור. הפחמן השחור נוצר בתהליכי בעירה כאשר תהליך השריפה אינו מושלם, בדרך כלל כתוצאה מחוסר חמצן באוויר. במצב זה חלקיקים קטנים של החומר הנשרף אינם מתפרקים לחלוטין ויוצרים אבקה זעירה ושחורה, המכונה פחמן שחור (ניתן לחשוב על זה כאבקת פחם). חלקיקים זעירים אלו קטנים מספיק בכדי לעבור את המחסומים בדרכי הנשימה, ויכולים לחדור לעומק הריאות ולכלי הדם ולגרום למחלות שונות.  עוד על פחמן שחור ניתן לקרוא כאן.

ראשית מדדנו את רמות הפחמן השחור בחדר אשר לא היה בקרבת השריפה. למדידה זו אנו נתייחס כרמת הרקע של הפחמן השחור ונצפה לקבל רמות דומות בבתים אחרים באיזור. מדידת הרקע הראתה שונות ברמות הפחמן השחור בשעות הבוקר, וייצוב וירידה ברמות אלו בשעות הצהריים. בסך הכל ריכוז הפחמן השחור נע סביב ng/m3 10-400 (ננוגרם למטר מעוקב).

גרף עם מדידות הרקע שך פחמן שחור

ריכוזי הרקע של פחמן שחור בבתים, מדידה באזור רחוק מהשריפה

בבתים ערכנו מדידות של כעשר דקות, במקביל בשני חדרים בכל דירה. כל אחד מהבתים נפגע מהשריפה בצורה שונה. הבית הראשון והשני נפגעו רק משאיפת עשן- זאת אומרת שעשן רב נכנס לבתים אך לא נגרם נזק ישיר מהאש. הבית השלישי היה קרוב יותר לאש, והעשן חדר לדירה דרך חריצי החלונות והתריסים. בית זה גם נפגע מרטיבות קשה אשר חדרה דרך הדירה העליונה בבניין אשר נפגעה קשות ונהרסה כליל. לבסוף, בית מספר ארבע, ספג את הפגיעה הישירה הקשה ביותר בשני חדריו האחוריים של הדירה, אשר אחד נשרף כליל והשני עם נזק קשה ביותר. חלקו הקדמי דווקא לא נפגע קשות והיתה בו אווירה ביתית חמימה.

מתוצאות המדידה ניכר שעל אף תחושת ההבדל בין האיזורים השונים בבית, ריכוזי הפחמן השחור היו דומים בין החדרים. תוצאה זו חזרה על עצמה בכל ארבע הדירות בהם ביצענו מדידות. ריכוזי הפחמן השחור בבתים נעו סביב ng/m3 500-1,500  (ננוגרם למטר מעוקב), והבית עם רמות הפחמן השחור הגבוה ביותר היה בית מספר שלוש, בית אשר איננו כשיר למגורים ואשר היה הקרוב ביותר לדירה שנשרפה. המדידות בכל הבתים היו גבוהות יותר מהמדידות הרקע ומצביעות על השפעתה האפשרית של השריפה. זאת על אף ניקוי יסודי שעברו הדירות (פרט לדירה מספר שלוש), והאוורור הרב. מדידות הגזים אשר נעשו (NO2, NO, O3), היו נמוכות בכל הבתים והרבה מתחת לתקן הישראלי הנקבע בחוק אוויר נקי.

ארבעה גרפים המתארים את רמות הפחמן השחור בארבע דירות

ריכוזי הפחמן השחור בארבעה בתים שנפגעו מהשריפה בחיפה

לשם השוואה, בבדיקה שנערכה על ידי חוקרי הטכניון במהלך חודש אוגוסט 2016 הודגמו ריכוזי פחמן שחור חוץ ביתיים של  ng/m3 250-1,500 בשכונת נווה שאנן בחיפה. ערכים אלו נחשבים ממוצעים ומטה יחסית לסביבות עירוניות באירופה וארה”ב. עם זאת, בסביבות פנים ביתיות אין אנו מצפים לריכוזי פחמן שחור גבוהים, כפי שנמצאים מחוץ לבתים.

רב המחקר אשר נעשה בהקשר לפחמן שחור בסביבות פנים ביתיות מתייחס להשלכות ההרסניות של בישול על גבי מדורות ביתיות, כפי שנעשה עדיין במדינות רבות בעולם השלישי. במקרים אלו, רמות החלקיקים מגיעות עד פי 100 מהערכים המקובלים, ומי שנחשף ונפגע מרמות אלו הכי הרבה, הם נשים וילדים צעירים הנמצאים בבתים במשך שעות רבות בכל יום. אין היום תקן בישראל ולא בעולם לריכוזי פחמן שחור המותרים באוויר. גם בידוד השפעתו הבריאותית הינה משימה לא פשוטה, מכיוון שנחקר לרב בהקשר לסכנות של נשימת חלקיקים זעירים מסוגים שונים. בדומה לסכנות מחלקיקים זעירים אלו, מרבית הפגיעה של פחמן שחור הינה למערכות הלב והנשימה. יתכנו השפעות בריאותיות נוספות הנגרמות מנוכחות תרכובות רעילות הנישאות ע”ג חלקיקי האפר.

כאמור, בבתים אשר נפגעו מהשריפה בדרכים שונות, נמצאו ערכי פחמן שחור גבוהים ממדידות הרקע. הריכוז הגבוה ביותר נמדד בבית בו הפגיעה היתה קשה יותר ואשר לא עבר ניקוי יסודי. מעניין לראות שבכל הבתים לא נצפו הבדלים בין החדרים השונים בבית. אפילו בדירה מספר 4 בה היה נזק ניכר בחדר הפנימי לעומת שאר הבית, היו רמות דומות של פחמן שחור בשני החדרים שנבדקו. זאת כנראה בעקבות אופי פיזור העשן בבית בזמן שריפה- העשן הגיע לכל מקום בבית, גם אם האש הגיע רק לחלקו.

חשוב לזכור שלאחר השריפה נפלטים חומרים רבים לאוויר. אנו מדדנו כאן רק שבריר ממה שעשוי עוד להיות באוויר וספוג בחפצים בבית. הריח שנותר בבתים מעיד על הימצאות שאריות חומרים באוויר גם מבלי שנבצע בו ניטור מסודר. אוורור וניקוי נוסף עשויים להוריד אף יותר את רמות הפחמן השחור ושאר המזהמים אשר נותרו בבתים כולל ניקוי יסודי של קירות הבית, ספות, וילונות וריהוט ולא לשכוח את קופסאות התריסים וכל החללים שפחות רואים. בסופו של דבר האף שלנו הוא מכשיר המדידה הרגיש ביותר ואם אנחנו מריחים משהו, גם אם מכשירי המדידה אינם מזהים דבר, כדאי לפעול להסרת המפגע.

 

“חשים את האוויר” עם ניזוקי השריפה בחיפה

במהלך השריפה הגדולה בחיפה לפני חודש הוכרזו מעל 500 בתים, כבתים אשר אינם ראויים למגורים. מתוכם כ- 100 בתים נשרפו כליל ועוד כ- 1200 בתים נפגעו ברמה פחותה. לאט, לאט, מתחילים בעלי הבתים לחזור לבתים שנפגעו לשפץ ולנקות את מה שניתן ולחזור לחיי השיגרה. אך הנזקים עדיין נוכחים בבתים ובעיקר הריח אשר לא מתפוגג גם אחרי שהחלונות נשארים פתוחים ימים ולילות רבים.

היום הצטרפנו לשלוש בעלי ובעלות בתים שחזרו לגור בבית אבל מודאגים מאד מההשפעות של נשימת החומרים שנשארו באוויר ובחפצים בבית. כל בית ספג פגיעה אחרת וברמת הפגיעה שונה, אך בכל הבתים היה אפשר להריח את ריח הניחוח שהשאירה אחריה השריפה. בבתים עשינו ניטור של פחמן שחור, המזהם הנפוץ ביותר אחרי אירועי שריפות, הנוצר כתוצאה מבעירה לא מושלמת של חומרים שונים. כמו כן ביצענו ניטור של מספר מזהמים גזיים הנחשבים מזהמים סטנדרטיים בעולם. את התוצאות יהיו לנו בעוד מספר ימים, אך בינתיים אני רוצה לשתף אתכם בסיפורים שמאחורי הבתים השרופים. עוד על פחמן שחור ניתן לקרוא כאן

הבית הראשון היה ביתו של יהושע (שם בדוי). יהושע חזר לביתו רק שבוע שעבר, אחרי חודש בבית הוריו יחד עם אישתו ובנו בן השנתיים. הוא עדיין מרגיש את ריח העשן בעיקר בחדר הצידי, הקרוב יותר לאזור השריפה ובו הם מאחסנים את הציוד שטרם הספיקו לנקות, לכבס או לזרוק. הבית עצמו לא נשרף, אך החצר כולתה כליל. המחסן פלסטיק שהיה בחצר התאדה לחלוטין וכל שנותר הם שלדים של שני זוגות אופניים ועגלת שוק. החלון בשרותים היה פתוח בזמן השריפה וגיץ של אש נכנס דרך החלון ושרף חור בספר פתוח. הספר לא התלקח, כנראה תודות לקח שנגמר החמצן ובכך ניצל הבית מהתלקחות.

חצר הבית השרוף

חצר הבית השרוף

אחרי הפגישה עם יהושע, הלכנו לבקר את אורלי (שם בדוי) שבבעלותה שני דירות באותו בניין. הבית בו גרה אינו ראוי למגורים, בעיקר בגלל נזקי המים שהותירו גשמי הברכה שבאו לאחר השריפה, חדרו דרך הדירה העליונה בבניין אשר נפגעה קשות והותירה את ביתה של אורלי עם רטיבות קשה וטחב. קשה היה להגיד איזה ריח חריף יותר, ריח הטחב או ריח העשן שחדר דרך חריצי החלונות והתריסים. אורלי עברה לגור בדירתה השניה בבניין, שעד לפני מספר חודשים גר בה בנה. הדירה אמנם לא נפגעה באופן ישיר אך שוב… הריח… הצריבה בגרון… אורלי לפעמים פותחת את כל חלונות ביתה בכדי לאוורר אותו, מסתובבת בבית עם מעיל, אך לשווא. ריח העשן דבק בקירות ובחפצים ואין מנוס.

פגעי השריפה

חלונות נשברו ועשן כיסה את הבית

אין ספק שהנזק הגדול ביותר שראינו היה בבית השלישי, ביתה של ברכה (שם בדוי). כשנכנסנו לביתה, היתה אווירה נעימה וחמימה, תמונות תלויות על הקירות, שטיח ריח נעים. אך הריח הנעים של מטהרי האוויר חיפה למעשה על הריח שאינו יוצא מהבית. החלק הקדמי של הבית נותר מאד דומה לכשהיה אך שני החדרים האחוריים שחורים משחור. פיח בכל מקום, הקירות שחורים. מחדר העבודה לא נותר כלום, שמיים כחולים מעלינו וקרקע שרופה מתחת. בחדרים אלו הריח היה בלתי נסבל ומיהרנו לצאת ולסגור אחרינו את הדלת.

נזקי השריפה, חדר נהרס כליל

פעם היה כאן חדר עבודה

נזקי השריפה, קירות שחורים

מנסים, ללא הצלחה לאוורר את החדרים

כאמור, תוצאות המדידה יתבהרו בעוד מספר ימים (צפו לפוסט נוסף בנושא…) ואולי יתנו אינדיקציה לרמות הפחמן השחור בבתים. חשוב לזכור שהאף שלנו הוא מכשיר המדידה הרגיש ביותר, יתכן מאד שרמות הזיהום נמוכות מידי בשביל לזהות עם המכשור הקיים ברשותנו, אשר לו מגבלות זיהוי בריכוזים נמוכים. ישנם כמובן חומרים נוספים אשר יכולים להימצא באוויר, אשר להם אין ברשותנו אמצעים לניטור. אבל עשינו כאן ניסיון ראשוני ועכשיו נראה מה יש למדע להציע.

מכשירי המדידה

מכשירי המדידה


חישה אישית- מה אתם רוצים לדעת?

כשמדברים על איכות אוויר, שאלות גדולות וחשובות מיד עולות לנו לראש. איזה עיר מזוהמת יותר חיפה או תל אביב? האם מסוכן לגור ליד המפעלים? מה אחוז הזיהום מתחבורה? אלו שאלות רחבות מאד בהם עוסקים עשרות מדענים, פעילים, אנשי המשרד להגנת הסביבה ועוד. חישה אישית עוסקת דווקא בשאלות הקטנות.

יש לכולנו שאלות אישיות, יומיומיות שקשורות לאיכות אוויר. שאלות שמשפיעות על התנהלותנו, בלי שאפילו נשים לב. האם לפתוח היום חלון? באיזו דרך עדיף ללכת לעבודה? ברכב, עדיף עם או בלי אוורור חיצוני? עם חישה אישית ניתן עכשיו לענות על שאלות אלו.

חישה אישית מאפשרת לכם לקבל חיישן אוויר נייד, לפרק זמן של עד חודש, ולבצע בעזרתו את מדידות המעניינים אתכם. קחו אותו איתכם לריצה, בדקו את איכות האוויר בבית, השוו בין איכות האוויר במקומות שונים, כל מה שעולה בראשם. התנאי היחיד, הוא לשתף את הקהילה במחקרים האישיים שלכם.

והפעם:

 השוואה בין חדרים שונים בבית

מטרת המחקר:  לבדוק את ההבדל באיכות האוויר בחדרים השונים בבית

דרכי מדידה:

חיישן איכות האוויר הועבר במשך יום שלם בין שלושה חדרים שונים בבית. במשלך זמן זה נפתחו ונסגרו חלונות החדרים בהדרגה. במקביל נערכה רשימה ציינו השעות בהם נעשו מעברי החדרים, ופתיחה/סגירה של חלונות.

תוצאות:

רמות זיהום האוויר השתנו לאורך היום בצורה משמעותית עם מספר עליות וירידות קיצוניות במיוחד במעבר בין חדרים או בפתיחה של חלונות. רמות הזיהום נותרו אחידות יחסית כאשר לא היתה פעילות והחלון נותר סגור.

גרף המציג תוצאות ניטור רציף במשך 24 שעות, עם מעבר חיישן לחדרים שונים בבית. נמדדו המזהמים NO2, O3, NO.

תוצאות מדדית החיישן, עם זמני העברת החיישן בין חדרים ופתיחת חלונות

מסקנות:

נמצא הבדל משמעותי באיכות אוויר בזמן פתיחה וסגירה של החלון, אשר בחדר 1 התאפיינה בירידה בזיהום אוויר ובחדר 2 דווקא בעליה בזיהום. יתכן ויש גם קשר לשעה בה הדבר נבדק. מבחינת איכות האוויר בחדרים – נראה שבחדר 2, כאשר החלון סגור ישנם הרמות הנמוכות ביותר של זיהום אוויר. ממצא זה היה משמח מאד מכיוון שזהו חדר השינה של הילדים. עוד נמצא שבחדר מספר 1 רמות זיהום האוויר אחידות לאורך הלילה, דבר שאיננו מפתיע מכיוון שזהו חדר חסר פעילות בשעות אלו וללא מקור מזהם.

בכדי לוודא ממצאים אלו, יש לחזור על הניסוי שוב, הפעם למשך זמן ממושך יותר בכל חדר.


 

כל שנה בסתיו

כשחום אוגוסט עובר כשהקיץ נפרד לשלום 
ורוח קל נושבת, ומפנה מקום 
אומרים שהסתיו הגיע לעונה שאחריו תגיע
סתיו, סתיו, סתיו, סתיו, סתיו, סתיו… 
רוח מנשבת, רוח שובבה 
את שערי מפזרת 
הכל מעיפה,
רוח מנשבת רוח שובבה 
עם העצים משתוללת 
שורקת מנגינה.   (מילים: אירית תמיר)

 

כך אנו מדמיינים את ימי הסתיו העוברים עלינו בימים אלו. רוח, שלכת, פריחת החצב וניתור הנחליאלי. אך יש תופעה נוספת המאפיינת את ימי הסתיו בישראל. תופעה מטאורולוגית הנקראת אפיק ים סוף, המאופיינת בסופות האבק הנושאות חלקיקים ממדבריות צפון אפריקה וערב הסעודית. חלקיקים זעירים אלו, נישאים בעזרת הרוח למרחקים ארוכים ומגיעים אלינו, לישראל, מהמדבריות הרחוקים. תופעה זו נפוצה בעיקר בחודשים אוקטובר-נובמבר ותדירותה עשויה להגיע אף ל- 10-15 ימים בכל חודש.

מי שהסתכל בימים האחרונים במפת חשים את האוויר, בוודאי שם לב לתחנות המדידה הצבועות בצהוב וכתום המעידות על זיהום אוויר גבוה מהרגיל. זיהום אוויר זה נגרם מריכוזים גבוהים של חלקיקים באוויר כתוצאה מנוכחות אפיק ים סוף באזורינו. חלקיקים אלו, אשר נקראים בשפה פשוטה אבק, מורגשים על ידינו גם בראות הגרועה וגם בקשיי נשימה אשר חווים חלקים מהאוכלוסייה.

תצפית לכיוון חיפה

תצפית לכיוון חיפה ביום עם ראות טובה (ימין) לעומת יום עם ראות לקויה (שמאל) בעקבות ריכוז גבוה של חלקיקים באוויר.

מדוע לא כל החיישנים זיהו את ריכוזי האבק הגבוהים? כל תחנת מדידה המסומנת במפה, מודדת מספר מזהמי אוויר. מזהמים אלו משתנים בין התחנות השונים וכוללות מזהמים גזים סטנדרטיים כגון: NO2, CO, O3, מזהמים חלקיקיים וכן תרכובות אורגניות נדיפות כגון בנזן וטולואן. רק התחנות אשר מודדות מזהמים חלקיקיים PM10, PM 2.5 זיהו את ריכוזי האבק והצביעו על רמות זיהום אוויר גבוהות. (בכדי לראות איזה מזהמים מודדת כל תחנה, יש להירשם לאתר וללחוץ על התחנה המבוקשת. טבלת המזהמים תפתח מצד ימין)

חשים את האוויר יכולה לסייע בחיזוק הקשר בין מדידות החיישנים לבין המציאות. אם אתם מזהים מפגע אוויר, אם הראות לא כל כך טובה היום, אם אתם רואים משאיות מזהמות או ביוב זורם ברחובות- דווחו לנו. כל הדיווחים יעלו ישירות לפלטפורמת חשים את האוויר ויהיו זמינות לצפייה על ידי כל השותפים.

מפת איכות האוויר בחיפה

מפת איכות האוויר בחיפה כפי שהיה ניתן לראותה ביום חמישי שעבר (ה- 3/10/16) בפלטפורמת חשים את האוויר

פחמן שחור בנווה שאנן

פחמן שחור הוא מרכיב עיקרי בפיח, ונישא על גבי חלקיקים זעירים באוויר. הוא נפלט כתוצאה מבערה לאמושלמת של דלקים וחומר אורגני וניתן לזיהוי בקלות בעזרת צבעו השחור הנפלט מארובות, אגזוזים ושריפות.

השפעת הפחמן השחור על בריאות הציבור נבחנה רבות במחקרים על סכנות נשימת חלקיקים זעירים. חלקיקים זעירים מתחלקים לשלוש קבוצות: חלקיקים בגודל 10-2.5 מיקרון, חלקיקים בגודל 2.5-0.1 מיקרון וננו חלקיקים הקטנים מ0.1 מיקרון (PM10, PM2.5, PM0.1). הפחמן השחור נישא ע”ג חלקיקים משלוש קבוצות אלו ובידוד השפעתו הבריאותית הינה משימה לא פשוטה. עם זאת, מעריכים כי בדומה לחלקיקים מסוג  PM2.5 מרבית הפגיעה של פחמן שחור הינה למערכות הלב והנשימה. יתכנו השפעות בריאותיות נוספות הנגרמות מנוכחות תרכובות רעילות הנישאות ע”ג חלקיקי האפר.

מקורות פליטה של פחמן שחור בעולם מתחלקים באופן כמעט שווה בין שריפות, תחבורה, חימום ביתי ותעשייה. עם זאת, בארה”ב עיקר הפליטות מגיעות דווקא מתחבורה ובעיקר מרכבים בעלי מנועי דיזל. פליטות פחמן שחור מוערכים ב 8-9 מיליון טון בשנה, כאשר מרבית הפליטות מגיעות מאסיה, אפריקה ודרום אמריקה. בקרה על פליטות ממנועי דיזל ועל תהליכה שריפה הורידה משמעותית את פליטות הפחמן השחור לאוויר וירידה נוספת צפויה עד שנת 2030.

מקורות פליטה של פחמן שחור בעולם ובארה"ב

מקורות פליטה של פחמן שחור בעולם (צד שמאל) ובארה”ב (צד ימין). מתוך- https://www3.epa.gov/blackcarbon/basic.html#trends

למידע נוסף על פחמן שחור- https://www3.epa.gov/blackcarbon/index.html

יצאנו לבדוק- מה רמת הפחמן השחור אצלנו בשכונה?

לשם בדיקת ריכוזי פחמן שחור, מעבדת ה- TCEEH (מרכז המצוינות בחשיפה סביבתית ובריאות בטכניון) משתמשת במכשירי מדידה השואבים אוויר, סופחים חלקיקים על פילטר ומודדים בליעה אופטית. במהלך חודש אוגוסט ערכו חוקרי המעבדה ניסוי ראשוני בכדי לקבל תשובה לשאלות הבאות:

שאלות הניסוי:

  1. אלו ריכוזים מודדים המכשירים ברמת שכונה עירונית בחיפה?
  2. האם ניתן לראות שונות בין מיקומים שונים באותה שכונה שיכולים להצביע על זיהום משמעותי יותר עקב קרבה לכביש ראשי ולמרכז מסחרי?

מהלך הניסוי:

הצבת שתי יחידות מדידה של פחמן שחור בבתים באזור שכונת רמז בחיפה, ומדידה רציפה לאורך שבוע. ערכי בליעה נרשמו כל דקה ומהם חושבו ריכוזים חצי שעתיים. שני הבתים היו בעלי מאפיינים טופוגרפיים ומפנים שונים: א. בית בקומה אחרונה (מעל פני הקרקע) הפונה לכיוון כביש חנקין.  ב. בית בקומה ראשונה (מתחת למפלס כביש) פונה לכיוון נחל רמז.

הניסוי נערך במשך שבוע במהלך חודשי הקיץ ובו חלקיקי הפחמן השחור נספחו ע”ג פילטר ונמדדו באמצעות בליעה אופטית.

תוצאות:

בחינת התפלגות הערכים של שני המיקומים הראתה שאין הבדלים משמעותיים בערכים שנמדדו. ערכי הפחמן השחור נעו סביב 250 – 1500 ננוגרם למ”ק, כלומר 0.25-1.5 מיקרוגרם למ”ק, כאשר החציון נמדד סביב 0.7 מיקרוגרם למ”ק. לשם השוואה, דו”ח של המשרד להגנת הסביבה האמריקאי מציג ריכוזים ממוצעים של 1-3 מיקרוגרם למ”ק בסביבות עירוניות באירופה וארה”ב.

שני גרפים המציגים התפלגות ערכי פחמן שחור בשכונה

התפלגות ערכי פחמן שחור בשני בתים בשכונה נווה שאנן. גרף שמאלי (צבע כחול) בית א’ הפונה לכיוון כביש חנקין גרף ימני (צבע אדום) בית ב’ הפונה לכיוון נחל רמז. הריכוזים בערכים של ננוגרם למ”ק.

סיכום:

בניסוי נמדדו ערכים בטווח המדווח לסביבה עירונית בעולם המערבי, ולא נמצאו הבדלים משמעותיים בין מיקומים שונים בתוך השכונה. בניסוי הוצגו ממוצעים חצי שעתיים אשר נוטים להיות גבוהים יותר מהממוצעים השנתיים המדווחים בדו”חות רשמיים, זאת כיוון שהמיצוע השנתי גורם ל”החלקה” של ערכי קיצון. למרות זאת, הערכים שנמדדו נמצאו בטווח התחתון של ריכוזי הפחמן השחור בסביבות עירוניות בערים מקבילות בארה”ב.

חשוב לציין שערכים אלו נכונים לתקופת המדידה ולא נעשה כאן ניטור רציף לאורך זמן כפי שנעשה עם חיישני “חשים את האוויר” המודדים מזהמים גזיים.  בנוסף, ערכים אלו יכולים להשתנות בתקופות שונות בשנה שמאופיינות בתנאים מטאורולוגיים שונים וגם בדפוסי פעילות שונים. ובכל זאת, ממצאים אלו מביאים עימם אופטימיות מחודשת לקראת השנה החדשה. שנה שכולנו תקווה, תהיה שנה של אוויר נקי ובשורות טובות.

בטבלה המסכמת את הממוצעים השנתיים של ריכוזי פחמן שחור בערים שונות בעולם

דו”ח של הרשות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) משנת 2012 המסכם בטבלה את הממוצעים השנתיים של ריכוזי פחמן שחור בערים שונות בעולם. הריכוזים בערכים של מיקרוגרם למ”ק. מתוך- https://www3.epa.gov/blackcarbon