חדשות סביבתיות טובות- החור באוזון מצטמצם


לפני שלושים שנה, גילו מדענים חור בשכבת האוזון מעל שמי אנטרקטיקה. החור שהגיע בזמנו לממדים של  כ-22 מיליון קילומטר רבוע, הלך וגדל עם השנים, הגיע לשיאו בשנת 2000 כשהגיע לגודל של כ-30 מיליון קילומטר רבוע.

אוזון, הינו גז חסר צבע, אשר מתרכז בשכבות גבוהות של האטמוספירה ומגן על כדור הארץ מפני קרינה אולטרה-סגולה מזיקה. קרינה זו מזיקה לכל צורות החיים. חשיפה ממושכת אליה עלולה לגרום לכוויות שמש, לשיעורים גבוהים של סרטן העור ולמחלת קטרקט. בנוסף, קרינה אולטרה-סגולה משבשת את גידולי הצמחים ועשויה לגרום לצמצום התפוקה החקלאית.

החור באוזון הדאיג מדענים ותושבים כאחד והצליח להצמיח את אחד ההסכמים הבינלאומיים המוצלחים ביותר אליו חברו 197 ממדינות העולם. הסכם מונטריאול הוא הסכם בינלאומי המגן על שכבת האוזון, באמצעות הטלת הגבלות על שימוש בחומרים כימיים המפרקים שכבה זו.

הסכם מונטריאול הוא הסכם מדעי נדיר, מכיוון שעשה בדיוק מה שהוא היה אמור לעשות: להתניע את הפעולות לקראת סגירת החור בשכבת האוזון. ממצאים חדשים מראים כי בספטמבר האחרון גודל החור באוזון היה הקטן ביותר שנצפה בעשרות השנים האחרונות. הסיבה להצטמקותו של החור באוזון מיוחסת לשני התרחשויות. האחת, המשך ישיר להסכמים של הסכם מונטריאול והצמצום בשימוש ופליטה לאוויר של כימיקליים מסוכנים אשר גורמים לפירוק שכבת האוזון. והשניה, היא תנאי מזג אוויר אשר היו השנה חמים במיוחד (זאת לאור ההתחממות הגלובלית, שהוא נושא לפוסט אחר…) וסייעו בהדיפת הכימיקלים הקיימים.

השורה התחתונה היא חיובית במיוחד. החור באוזון אשר קטן עם הזמן, הוא דוגמא מצוינת ליכולת של העולם המודרני לחבור יחד, לשתף פעולה ולשמור על העולם.

גרף המציג את גודל החור באוזון לאורך שניםגודל החור באוזון מעת גילויו ועד עתה. הקווים האפורים מייצגים את השונות בגודל החור באוזון במהלך שנה והנקודות השחורות מייצגות את הממוצע השנתי. השנה (2017), הגודל המקסימלי של החור באוזון נצפה במהלך חודש ספטמבר, והוא הקטן ביותר בשלושים השנה האחרונות.

ולמה אני מספרת לכם על אוזון? כי אוזון הוא לא רק גז חשוב ששומר על העולם. כשאוזון נמצא על פני הארץ ולא למעלה באטמוספירה, הוא עלול להזיק לנו ולסביבה. מחקרים מראים כי אוזון עלול לגרום לבעיות בריאותיות רבות בהן קשיי נשימה, הזדקנות העור, וגירויים בגוף, זאת בנוסף לפגיעה בצמחייה וירידה ביבול. אז בא נשמור את האוזון במקום שבו הוא אמור להיות ובמקום שבו הוא שומר ולא פוגע בנו.

טו בשבט הגיע חג לאילנות

ט”ו בשבט הוא מהחגים האלה, שאם אין לכם ילדים בבית, סביר שיחלוף על פניכם בלי שבכלל תשימו לב. אך לעצים תפקיד כה חשוב ומשמעותי בעולם שלנו שראוי שנקדיש לפחות יום אחד בשנה כדי לחלוק להם את הכבוד המגיע להם.

לעצים ולצמחים תפקיד חשוב ביצירה וטיהור האוויר שאנו נושמים. ראשית, הצמחים מייצרים חמצן אותו אנו נושמים ואשר בלעדיו לא יתכנו חיים. שנית, הצמחים סופחים מזהמים שונים באוויר ומשמשים כמטהרי אוויר טבעיים.
עץ אחד יכול לייצר מעל 100 ק”ג חמצן בשנה לספוג מעל 20 ק”ג פחמן דו חמצני. זאת בנוסף ליכולת הספיחה של מזהמים כמו תחמוצות חנקן, וגופרית, אוזון ותרחיפים המכילים מתכות רעילות. פעילויות אלו מתרחשות כחלק מתהליך הפוטוסינתזה של הצמחים. בתהליך זה, מתבצע חילוף גזים, בו צמחים קולטים פחמן דו חמצני ממירים אותו למזון ומשחררים חמצן. חילוף גזים זה מתרחש דרך נקבוביות קטנות על פני שטח העלה הנקראות פיוניות. כאשר נפתחות הפיוניות לכניסת הפחמן הדו חמצני, חומרים נוספים הנוכחים באוויר נקלטים בצמח אף הם. הצמח משתמש בחלק מחומרים אלו כמזון, את חלקם הוא משחרר שוב לאוויר וחלקם מועברים דרך מערכת ההובלה הצמחית לקרקע. זאת תוך כדי פירוק החומרים המסוכנים למרכיבים בסיסיים יותר אשר אינם מזהמים. בדרך זו, תוך כדי תהליך הזנת העץ מתרחש גם טיהור האוויר.
בנוסף לתהליך טיהור האוויר כחלק מתהליך הפוטוסינתזה, מתרחש גם תהליך ניקוי מבני. חלקיקי אבק נלכדים על משטחי העלים, ביחוד בעלים בעלי משטח מחוספס או מכוסה שעווה, וכן בחריצים על גבי גזע העץ. ככל שהעץ גדול יותר ובעל חופה רחבה יותר, כך יסייע יותר בטיהור האוויר. מחקרים מראים כי סינון חלקיקים על ידי עץ יחיד יכול להפחית את ריכוזי החלקיקים ב-15-20% מיד מאחורי העץ. אז רק תחשבו מה יכולה לעשות שדירת עצים שלימה או אפילו חורשה.

עצים מטהרים את האוויר

כאשר הרוח חולפת בעצים, מהירות הרוח יורדת ואיתה גם ריכוז המזהמים. מתוך- How Trees Help Clean The Air

עצים יכולים אף לשמש להורדת עומס החום בימי הקיץ החמים, לספיגת מי הגשמים בחורף, ולסינון נזקי רעש. באופן כללי, אנשים שגרים או עובדים בקרבה לשטחים פתוחים עם צמחייה רבה, נמצאו במחקרים כאנשים בריאים יותר ושמחים יותר. לא סתם קוראים לחורשות, פארקים עירוניים ושטחים פתוחים ריאה ירוקה.

אז בואו נחגוג השנה לצמחים ולעצים כמו שצריך!

חג ט”ו בשבט שמח!

לסקירה נרחבת יותר בנושא- עצים כמפחיתי זיהום אוויר בערים

השקדיה פורחת

איכות האוויר בבתים לאחר השריפה בחיפה

לרובינו, זיכרון השריפה הנוראית שהשתוללה בחיפה לפני כחודש וחצי, הינו כתם שחור בשיגרה היומיומית של חיינו. אולם ישנם משפחות רבות שביתם נפגע בשריפה ועבורם הכתם, איננו רק זיכרון. בשבוע שעבר הצטרפנו למספר בעלי ובעלות בתים שחזרו לגור בביתם אחרי שנפגע מהשריפה, נוקה ושופץ, אך עדיין מריחים את ריח השריפה ומודאגים מההשפעות של נשימת החומרים שנשארו באוויר ובחפצים בבית. בבתים ערכנו ניטור של פחמן שחור, המזהם הנפוץ ביותר אחרי אירועי שריפות, וכן ניטור של מספר מזהמים גזיים הנחשבים מזהמים סטנדרטיים בעולם. על הרשמים והסיפורים שמאחורי הבתים כבר כתבתי, היום אציג את תוצאות המדידה.

אז מה זה פחמן שחור? הדבר הבולט ביותר בזמן שריפה, הוא העשן השחור הנפלט למרחקים. מה שגורם לצבע שחור ומפחיד זה, הוא הפיח, אשר מורכב בעיקר מפחמן שחור. הפחמן השחור נוצר בתהליכי בעירה כאשר תהליך השריפה אינו מושלם, בדרך כלל כתוצאה מחוסר חמצן באוויר. במצב זה חלקיקים קטנים של החומר הנשרף אינם מתפרקים לחלוטין ויוצרים אבקה זעירה ושחורה, המכונה פחמן שחור (ניתן לחשוב על זה כאבקת פחם). חלקיקים זעירים אלו קטנים מספיק בכדי לעבור את המחסומים בדרכי הנשימה, ויכולים לחדור לעומק הריאות ולכלי הדם ולגרום למחלות שונות.  עוד על פחמן שחור ניתן לקרוא כאן.

ראשית מדדנו את רמות הפחמן השחור בחדר אשר לא היה בקרבת השריפה. למדידה זו אנו נתייחס כרמת הרקע של הפחמן השחור ונצפה לקבל רמות דומות בבתים אחרים באיזור. מדידת הרקע הראתה שונות ברמות הפחמן השחור בשעות הבוקר, וייצוב וירידה ברמות אלו בשעות הצהריים. בסך הכל ריכוז הפחמן השחור נע סביב ng/m3 10-400 (ננוגרם למטר מעוקב).

גרף עם מדידות הרקע שך פחמן שחור

ריכוזי הרקע של פחמן שחור בבתים, מדידה באזור רחוק מהשריפה

בבתים ערכנו מדידות של כעשר דקות, במקביל בשני חדרים בכל דירה. כל אחד מהבתים נפגע מהשריפה בצורה שונה. הבית הראשון והשני נפגעו רק משאיפת עשן- זאת אומרת שעשן רב נכנס לבתים אך לא נגרם נזק ישיר מהאש. הבית השלישי היה קרוב יותר לאש, והעשן חדר לדירה דרך חריצי החלונות והתריסים. בית זה גם נפגע מרטיבות קשה אשר חדרה דרך הדירה העליונה בבניין אשר נפגעה קשות ונהרסה כליל. לבסוף, בית מספר ארבע, ספג את הפגיעה הישירה הקשה ביותר בשני חדריו האחוריים של הדירה, אשר אחד נשרף כליל והשני עם נזק קשה ביותר. חלקו הקדמי דווקא לא נפגע קשות והיתה בו אווירה ביתית חמימה.

מתוצאות המדידה ניכר שעל אף תחושת ההבדל בין האיזורים השונים בבית, ריכוזי הפחמן השחור היו דומים בין החדרים. תוצאה זו חזרה על עצמה בכל ארבע הדירות בהם ביצענו מדידות. ריכוזי הפחמן השחור בבתים נעו סביב ng/m3 500-1,500  (ננוגרם למטר מעוקב), והבית עם רמות הפחמן השחור הגבוה ביותר היה בית מספר שלוש, בית אשר איננו כשיר למגורים ואשר היה הקרוב ביותר לדירה שנשרפה. המדידות בכל הבתים היו גבוהות יותר מהמדידות הרקע ומצביעות על השפעתה האפשרית של השריפה. זאת על אף ניקוי יסודי שעברו הדירות (פרט לדירה מספר שלוש), והאוורור הרב. מדידות הגזים אשר נעשו (NO2, NO, O3), היו נמוכות בכל הבתים והרבה מתחת לתקן הישראלי הנקבע בחוק אוויר נקי.

ארבעה גרפים המתארים את רמות הפחמן השחור בארבע דירות

ריכוזי הפחמן השחור בארבעה בתים שנפגעו מהשריפה בחיפה

לשם השוואה, בבדיקה שנערכה על ידי חוקרי הטכניון במהלך חודש אוגוסט 2016 הודגמו ריכוזי פחמן שחור חוץ ביתיים של  ng/m3 250-1,500 בשכונת נווה שאנן בחיפה. ערכים אלו נחשבים ממוצעים ומטה יחסית לסביבות עירוניות באירופה וארה”ב. עם זאת, בסביבות פנים ביתיות אין אנו מצפים לריכוזי פחמן שחור גבוהים, כפי שנמצאים מחוץ לבתים.

רב המחקר אשר נעשה בהקשר לפחמן שחור בסביבות פנים ביתיות מתייחס להשלכות ההרסניות של בישול על גבי מדורות ביתיות, כפי שנעשה עדיין במדינות רבות בעולם השלישי. במקרים אלו, רמות החלקיקים מגיעות עד פי 100 מהערכים המקובלים, ומי שנחשף ונפגע מרמות אלו הכי הרבה, הם נשים וילדים צעירים הנמצאים בבתים במשך שעות רבות בכל יום. אין היום תקן בישראל ולא בעולם לריכוזי פחמן שחור המותרים באוויר. גם בידוד השפעתו הבריאותית הינה משימה לא פשוטה, מכיוון שנחקר לרב בהקשר לסכנות של נשימת חלקיקים זעירים מסוגים שונים. בדומה לסכנות מחלקיקים זעירים אלו, מרבית הפגיעה של פחמן שחור הינה למערכות הלב והנשימה. יתכנו השפעות בריאותיות נוספות הנגרמות מנוכחות תרכובות רעילות הנישאות ע”ג חלקיקי האפר.

כאמור, בבתים אשר נפגעו מהשריפה בדרכים שונות, נמצאו ערכי פחמן שחור גבוהים ממדידות הרקע. הריכוז הגבוה ביותר נמדד בבית בו הפגיעה היתה קשה יותר ואשר לא עבר ניקוי יסודי. מעניין לראות שבכל הבתים לא נצפו הבדלים בין החדרים השונים בבית. אפילו בדירה מספר 4 בה היה נזק ניכר בחדר הפנימי לעומת שאר הבית, היו רמות דומות של פחמן שחור בשני החדרים שנבדקו. זאת כנראה בעקבות אופי פיזור העשן בבית בזמן שריפה- העשן הגיע לכל מקום בבית, גם אם האש הגיע רק לחלקו.

חשוב לזכור שלאחר השריפה נפלטים חומרים רבים לאוויר. אנו מדדנו כאן רק שבריר ממה שעשוי עוד להיות באוויר וספוג בחפצים בבית. הריח שנותר בבתים מעיד על הימצאות שאריות חומרים באוויר גם מבלי שנבצע בו ניטור מסודר. אוורור וניקוי נוסף עשויים להוריד אף יותר את רמות הפחמן השחור ושאר המזהמים אשר נותרו בבתים כולל ניקוי יסודי של קירות הבית, ספות, וילונות וריהוט ולא לשכוח את קופסאות התריסים וכל החללים שפחות רואים. בסופו של דבר האף שלנו הוא מכשיר המדידה הרגיש ביותר ואם אנחנו מריחים משהו, גם אם מכשירי המדידה אינם מזהים דבר, כדאי לפעול להסרת המפגע.

 

מה קרה לחיישן ברחוב בת חן?

בשבוע שעבר גילינו בתדהמה שאחד החיישנים שלנו נעלם. הדבר התגלה לאחר שהחיישן הפסיק לשדר נתונים, כשנסענו לבדוק מה קרה לחיישן- הוא לא נמצא.

החיישנים שלנו נועדו לצרכי מחקר ולצרכי הצגת נתונים לציבור. החיישן אינו פולט קרינה ואינו מסוכן. אם ידוע למי מכן מה קרה לחיישן, נשמח אם תיצרו עימנו קשר.

פנייה לציבור רחוב בת חן

רשמים מפאנל איכות האוויר בחיפה

אתמול התקיים בטכניון פאנל בנושא איכות האוויר בחיפה, כחלק מפעילות פרויקט ‘חשים את האוויר’. בפאנל השתתפו נציגי ציבור, אקדמיה, תעשייה וממשל ובו נעשה מאמץ להבין את העמדות השונות של כל בעלי העניין בנושא. בפוסט הנוכחי לא אסכם את הפאנל (זאת ננסה לעשות בפוסט נפרד), אלא אשתף במעט מתחושותי.

מטרתו העיקרית של הערב היתה להציג את נושא איכות האוויר בחיפה על כל מורכבותו, ואני מרגישה שאכן כך נעשה. איכות האוויר מושפעת מגורמים סביבתיים רבים וכן משינויים בהרכב המזהמים הנוצרים והנפלטים לאוויר המושפעים מטכנולוגיות חדשות, מזג אוויר, חקיקה ועוד ועל כולם יש לתת את הדעת.

לקראת הכנס נאספו שאלות מהנרשמים תושבי חיפה בכדי לענות לשאלות ולצרכים הספציפיים של התושבים. שאלות אלו הופנו לחברי הפאנל מראש ועליהם הושם דגש במהלך הערב. היה ערב פורה ומעשיר, אך יתכן שיצאנו ממנו עם יותר שאלות ממה שנכנסנו אליו. אין חולק שאיכות האוויר בחיפה השתפרה לאין ערוך בשנים האחרונות, ועדיין יש לשאול – האם הגענו אל המנוחה והנחלה? ואף אם הגענו לכך ואכן מצב איכות האוויר עומד בתקנים ומשתווה לערים אחרות בארץ, מה עם התוכניות העתידיות להמשך פיתוח התעשייה באזור? כיצד מסבירים באופן סיבתי את תחלואת היתר בחיפה? מדוע לא מחכים לתוצרי המחקר האפידמיולוגי שהחל בתחילת השנה לפני קבלת החלטות משמעותיות בנושא עתיד התעשייה? מה תפקיד התחבורה ביצירת זיהום בעיר? וכיצד ניתן לשפר את מערך הניטור בחיפה בכדי לכלול מזהמים נוספים?

חברי הפאנל (מימין לשמאל) ד"ר עופר דרסלר, יו"ר איגוד ערים חיפה, ד"ר רויטל גולדשמיט, ראש תא מגמה ירוקה חיפה, פרופ' דוד ברודאי מפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון, ד"ר עינת קליש רותם, חברת מועצת העיר  ויו"ר סיעת חיים בחיפה, מר יוסי ברייאר, ראש תחום איכות סביבה בבזן.

חברי הפאנל (מימין לשמאל): ד”ר עופר דרסלר, יו”ר איגוד ערים חיפה, ד”ר רויטל גולדשמיט, ראש תא מגמה ירוקה חיפה, פרופ’ דוד ברודאי מפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון, ד”ר עינת קליש רותם, חברת מועצת העיר ויו”ר סיעת חיים בחיפה, מר יוסי ברייאר, ראש תחום איכות סביבה בבזן.

אין ספק שהפאנל עורר שאלות רבות וחשובות, מצד כל הדוברים בפאנל. בעיני, בלטה מאד האמירה של ד”ר עינת קליש-רותם, יו”ר סיעת “חיים בחיפה”, על כך שאין אמון של הציבור ברשויות. אין לי ספק שזה המצב, ואני אף שומעת זאת לא פעם מתושבים השותפים בפרויקט. אך לשמוע את הדברים בפורום רחב, על גבי במה בטכניון, היה מטריד. כאשר הציבור לא מאמין לנבחריו, כאשר אנשים מרגישים שמשקרים להם, שמציגים להם נתוני שווא, שמסלפים את האמת, צריכה להידלק נורת אזהרה. בהמשך הערב, ד”ר קליש-רותם נשאלה מהקהל “מה הממשלה צריכה לעשות על מנת שהציבור יאמין לה” זו שאלה אולי קצת תמימה ואולי קנטרנית משהו, אבל חייבת להיות לה תשובה.

לדעתי, התשובה לשאלה זו נעוצה דווקא בשאלה אחרת שנשאלה מהקהל ובה חתמנו אתמול את הערב “האם קיים שיתוף פעולה בין מקבלי ההחלטות, קרי העירייה, לבין האחראים על הניטור, קרי איגוד ערים, לבין מי שזה נוגע אליו – הציבור?” אני חושבת שכאן נגענו באחת הנקודות החשובות והעדינות ביותר. שיתוף פעולה מגביר יצירתיות, אמון וכבוד הדדי, אלו למעשה בדיוק הדברים שחסרים לנו כדי לאפשר המשך דיון מועיל על איכות האוויר בחיפה.

 

אובך היום ברחבי הארץ

מספיק היה היום להוציא את הראש דרך החלון כדי לחוש את איכות האוויר הנמוכה ששרה היום בכל רחבי הארץ. בטח אתם שואלים את עצמכם, מה גרם לאובך הנוראי הזה? ויותר מכך, למה החיישנים של הפרויקט לא שמו לב לשינוי הדרמטי באיכות האוויר, שינוי שכולנו הרגשנו וראינו?

האובך שכולנו ראינו והרגשנו היום הוא למעשה חלקיקי חול זעירים הנישאים בעזרת הרוח למרחקים ארוכים ומגיעים אלינו, לישראל, ממדבריות רחוקים. בדרך כלל מגיע האובך מכיוון דרום- אזור הסהרה או חצי האי ערב, הפעם האובך הגיע דווקא מצפון מאזור המשתרע על פני איראן, עיראק וסוריה.  לקריאה נוספת

בשפה המקצועית אנו קוראים לחלקיקים אלו PM (particular matter) והם ניתנים למדידה ע”י חיישנים מיוחדים. לצערנו, החיישנים המשתתפים כיום בפרויקט אינם מודדים PM אלא גזים באוויר, ולכן אפילו ביום כמו היום כשהיה ברור לכל שאיכות האוויר גרועה מאד, החיישנים שלנו לא זיהו זאת. זוהי כמובן מגבלה משמעותית של החיישנים, אך זוהי גם הוכחה לכך שהטכנולוגיה לא יכולה להחליף את פעילות האדם. ישנם דברים שהאדם יכול לחוש ולהרגיש, המחשב פשוט לא יכול להתחרות בנו… זוהי גם הסיבה ששיתוף הציבור כה חשוב בפרויקט הזה, שיתוף מידע נוסף ע”ג המידע שמתקבל מהחיישנים יכול להוסיף ולהעשיר את הידע שלנו על הסביבה. אנו מזמינים אתכם להמשיך איתנו את הדיאלוג ולדווח על דברים מעניינים נוספים שאתם רואים או חשים בשטח. בקרוב גם תועלה אפשרות דיווח מפגעים באתר.

מפת נתונים 080915

החיישנים של הפרוייקט (אייקון של טיפה) לא מודדים את החלקיקים האוויר ולכן מראים כאילו מצב איכות האוויר טובה. לעומת זאת תחנות ניטור עירוניות רבות (אייקון של בית עם דגל) יודעות לנטר חלקיקים ועל כן נותנים תמונה מלאה ומהימנה יותר של מצב האוויר היום בחיפה (08/09/15).

חשים את האוויר ב-Ynet

Capture1

זוהי הכותרת שהתפרסמה בשבוע שעבר באתר החדשות המוכר ynet. בהמשך הכתבה מתואר בהרחבה פרוייקט “חשים את האוויר” ועוד מספר פרוייקטים בתחום המדע האזרחי, התופס תאוצה בעולם המדעי.

לקריאת הכתבה המלאה

אנחנו פונים לקראת הרחבת הפרוייקט ומתחיילים בימים אלו לפנות לציבור הרחב בשכונת נווה שאנן בחיפה. אם גם אתם רוצים לשתף פעולה עם חשים את האוויר לחצו כאן.

מדע אזרחי

מדע אזרחי משלב אזרחים-מתנדבים בביצוע מחקר מדעי בנושאים ובתחומים מגוונים מעולם המדע. מיזמי מדע אזרחי אלה מכוונים לכלל הציבור, ובהם מתנדבים מרחבי העולם המשתתפים במיזמים של ניטור תופעות אקלימיות, איכות מים, תפוצת ציפורים וגילוי כוכבי לכת וגלקסיות חדשות. כיום, מתנהלים מאות מחקרים, המשלבים את הציבור בביצוע מחקר מדעי, באוניברסיטאות ובמכוני מחקר ברחבי העולם. (מתוך-  מדע אזרחי – שיתוף הציבור בביצוע מחקר מדעי, יעלה גולומביק, אילת ברעם-צברי וברק פישביין אקולוגיה וסביבה, אפריל 2015, גליון 1, עמ’ 14-23)

לקריאה נוספת על מדע אזרחי, לחצו כאן.

מפגש ראשון של תלמידים וחוקרים בעירוני ג’

ביום ראשון האחרון התקיים מפגש של מיזם “חשים את האוויר” בבית הספר עירוני ג’ בנווה שאנן בו נטלו חלק תלמידי כיתות ז’ ונציגים מבתי הספר היסודיים תל-חי, הבונים ודינור, במסגרת שיתוף פעולה של המל”ל (מלידה לבגרות) במרחב החינוכי נווה שאנן.

במהלך המפגש, נחשפו התלמידים להבדלים בין מזהמים שונים באוויר, למקורות השונים של הזיהום ולהשפעות זיהום האוויר על חיי היומיום. בנוסף, הודגשה חשיבות ביצוע מדידות שוטפות לאיכות האוויר, חשיבות החשיבה הביקורתית וההשפעה של שינוים קטנים בחיי היומיום על הפחתת החשיפה האישית למקורות זיהום (כמו נסיעה בתחבורה ציבורית והליכה ברחובות צדיים בעלי תחבורה פחותה).

מפגש זה, הינו ראשון מבין סדרה של מפגשים שיערכו במהלך השנה עם חוקרי הטכניון ומציין את תחילת שיתוף הפעולה בו יבצעו התלמידים פעילות חקר בנושא איכות אוויר, בעזרת נתונים המתקבלים מחיישני איכות האוויר המפוזרים בימים אלו בשכונת נווה שאנן.

יונה יהב בראיון לגלי צה”ל

השבוע פורסם דו”ח פליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2013. הדו”ח עורר סערה רבה בקרב פעילי סביבה ואזרחים רבים בעקבות מיקומה הגבוה של חיפה בפליטות של חומרים מסוימים לאויר.

יונה יהב, ראש עיריית חיפה התראיין ביום חמישי האחרון בתוכנית “מה בוער” בגלי צה”ל אצל רינו צרור ואמר: “זו מלחמה ואנחנו מצטרפים לארגונים הירוקים”.

להאזנה לראיון:

[youtube_sc url=”https://www.youtube.com/watch?v=2JJ8_SXpwh8#t=433″ width=”200″ height=”120″]