לפני שלושים שנה, גילו מדענים חור בשכבת האוזון מעל שמי אנטרקטיקה. החור שהגיע בזמנו לממדים של  כ-22 מיליון קילומטר רבוע, הלך וגדל עם השנים, הגיע לשיאו בשנת 2000 כשהגיע לגודל של כ-30 מיליון קילומטר רבוע.

אוזון, הינו גז חסר צבע, אשר מתרכז בשכבות גבוהות של האטמוספירה ומגן על כדור הארץ מפני קרינה אולטרה-סגולה מזיקה. קרינה זו מזיקה לכל צורות החיים. חשיפה ממושכת אליה עלולה לגרום לכוויות שמש, לשיעורים גבוהים של סרטן העור ולמחלת קטרקט. בנוסף, קרינה אולטרה-סגולה משבשת את גידולי הצמחים ועשויה לגרום לצמצום התפוקה החקלאית.

החור באוזון הדאיג מדענים ותושבים כאחד והצליח להצמיח את אחד ההסכמים הבינלאומיים המוצלחים ביותר אליו חברו 197 ממדינות העולם. הסכם מונטריאול הוא הסכם בינלאומי המגן על שכבת האוזון, באמצעות הטלת הגבלות על שימוש בחומרים כימיים המפרקים שכבה זו.

הסכם מונטריאול הוא הסכם מדעי נדיר, מכיוון שעשה בדיוק מה שהוא היה אמור לעשות: להתניע את הפעולות לקראת סגירת החור בשכבת האוזון. ממצאים חדשים מראים כי בספטמבר האחרון גודל החור באוזון היה הקטן ביותר שנצפה בעשרות השנים האחרונות. הסיבה להצטמקותו של החור באוזון מיוחסת לשני התרחשויות. האחת, המשך ישיר להסכמים של הסכם מונטריאול והצמצום בשימוש ופליטה לאוויר של כימיקליים מסוכנים אשר גורמים לפירוק שכבת האוזון. והשניה, היא תנאי מזג אוויר אשר היו השנה חמים במיוחד (זאת לאור ההתחממות הגלובלית, שהוא נושא לפוסט אחר…) וסייעו בהדיפת הכימיקלים הקיימים.

השורה התחתונה היא חיובית במיוחד. החור באוזון אשר קטן עם הזמן, הוא דוגמא מצוינת ליכולת של העולם המודרני לחבור יחד, לשתף פעולה ולשמור על העולם.

גודל החור באוזון מעת גילויו ועד עתה. הקווים האפורים מייצגים את השונות בגודל החור באוזון במהלך שנה והנקודות השחורות מייצגות את הממוצע השנתי. השנה (2017), הגודל המקסימלי של החור באוזון נצפה במהלך חודש ספטמבר, והוא הקטן ביותר בשלושים השנה האחרונות.

ולמה אני מספרת לכם על אוזון? כי אוזון הוא לא רק גז חשוב ששומר על העולם. כשאוזון נמצא על פני הארץ ולא למעלה באטמוספירה, הוא עלול להזיק לנו ולסביבה. מחקרים מראים כי אוזון עלול לגרום לבעיות בריאותיות רבות בהן קשיי נשימה, הזדקנות העור, וגירויים בגוף, זאת בנוסף לפגיעה בצמחייה וירידה ביבול. אז בא נשמור את האוזון במקום שבו הוא אמור להיות ובמקום שבו הוא שומר ולא פוגע בנו.

בשבוע שעבר גילינו בתדהמה שאחד החיישנים שלנו נעלם. הדבר התגלה לאחר שהחיישן הפסיק לשדר נתונים, כשנסענו לבדוק מה קרה לחיישן- הוא לא נמצא.

החיישנים שלנו נועדו לצרכי מחקר ולצרכי הצגת נתונים לציבור. החיישן אינו פולט קרינה ואינו מסוכן. אם ידוע למי מכן מה קרה לחיישן, נשמח אם תיצרו עימנו קשר.

אתמול התקיים בטכניון פאנל בנושא איכות האוויר בחיפה, כחלק מפעילות פרויקט ‘חשים את האוויר’. בפאנל השתתפו נציגי ציבור, אקדמיה, תעשייה וממשל ובו נעשה מאמץ להבין את העמדות השונות של כל בעלי העניין בנושא. בפוסט הנוכחי לא אסכם את הפאנל (זאת ננסה לעשות בפוסט נפרד), אלא אשתף במעט מתחושותי.

מטרתו העיקרית של הערב היתה להציג את נושא איכות האוויר בחיפה על כל מורכבותו, ואני מרגישה שאכן כך נעשה. איכות האוויר מושפעת מגורמים סביבתיים רבים וכן משינויים בהרכב המזהמים הנוצרים והנפלטים לאוויר המושפעים מטכנולוגיות חדשות, מזג אוויר, חקיקה ועוד ועל כולם יש לתת את הדעת.

לקראת הכנס נאספו שאלות מהנרשמים תושבי חיפה בכדי לענות לשאלות ולצרכים הספציפיים של התושבים. שאלות אלו הופנו לחברי הפאנל מראש ועליהם הושם דגש במהלך הערב. היה ערב פורה ומעשיר, אך יתכן שיצאנו ממנו עם יותר שאלות ממה שנכנסנו אליו. אין חולק שאיכות האוויר בחיפה השתפרה לאין ערוך בשנים האחרונות, ועדיין יש לשאול – האם הגענו אל המנוחה והנחלה? ואף אם הגענו לכך ואכן מצב איכות האוויר עומד בתקנים ומשתווה לערים אחרות בארץ, מה עם התוכניות העתידיות להמשך פיתוח התעשייה באזור? כיצד מסבירים באופן סיבתי את תחלואת היתר בחיפה? מדוע לא מחכים לתוצרי המחקר האפידמיולוגי שהחל בתחילת השנה לפני קבלת החלטות משמעותיות בנושא עתיד התעשייה? מה תפקיד התחבורה ביצירת זיהום בעיר? וכיצד ניתן לשפר את מערך הניטור בחיפה בכדי לכלול מזהמים נוספים?

חברי הפאנל (מימין לשמאל): ד”ר עופר דרסלר, יו”ר איגוד ערים חיפה, ד”ר רויטל גולדשמיט, ראש תא מגמה ירוקה חיפה, פרופ’ דוד ברודאי מפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון, ד”ר עינת קליש רותם, חברת מועצת העיר ויו”ר סיעת חיים בחיפה, מר יוסי ברייאר, ראש תחום איכות סביבה בבזן.

אין ספק שהפאנל עורר שאלות רבות וחשובות, מצד כל הדוברים בפאנל. בעיני, בלטה מאד האמירה של ד”ר עינת קליש-רותם, יו”ר סיעת “חיים בחיפה”, על כך שאין אמון של הציבור ברשויות. אין לי ספק שזה המצב, ואני אף שומעת זאת לא פעם מתושבים השותפים בפרויקט. אך לשמוע את הדברים בפורום רחב, על גבי במה בטכניון, היה מטריד. כאשר הציבור לא מאמין לנבחריו, כאשר אנשים מרגישים שמשקרים להם, שמציגים להם נתוני שווא, שמסלפים את האמת, צריכה להידלק נורת אזהרה. בהמשך הערב, ד”ר קליש-רותם נשאלה מהקהל “מה הממשלה צריכה לעשות על מנת שהציבור יאמין לה” זו שאלה אולי קצת תמימה ואולי קנטרנית משהו, אבל חייבת להיות לה תשובה.

לדעתי, התשובה לשאלה זו נעוצה דווקא בשאלה אחרת שנשאלה מהקהל ובה חתמנו אתמול את הערב “האם קיים שיתוף פעולה בין מקבלי ההחלטות, קרי העירייה, לבין האחראים על הניטור, קרי איגוד ערים, לבין מי שזה נוגע אליו – הציבור?” אני חושבת שכאן נגענו באחת הנקודות החשובות והעדינות ביותר. שיתוף פעולה מגביר יצירתיות, אמון וכבוד הדדי, אלו למעשה בדיוק הדברים שחסרים לנו כדי לאפשר המשך דיון מועיל על איכות האוויר בחיפה.

מספיק היה היום להוציא את הראש דרך החלון כדי לחוש את איכות האוויר הנמוכה ששרה היום בכל רחבי הארץ. בטח אתם שואלים את עצמכם, מה גרם לאובך הנוראי הזה? ויותר מכך, למה החיישנים של הפרויקט לא שמו לב לשינוי הדרמטי באיכות האוויר, שינוי שכולנו הרגשנו וראינו?

האובך שכולנו ראינו והרגשנו היום הוא למעשה חלקיקי חול זעירים הנישאים בעזרת הרוח למרחקים ארוכים ומגיעים אלינו, לישראל, ממדבריות רחוקים. בדרך כלל מגיע האובך מכיוון דרום- אזור הסהרה או חצי האי ערב, הפעם האובך הגיע דווקא מצפון מאזור המשתרע על פני איראן, עיראק וסוריה.  לקריאה נוספת

בשפה המקצועית אנו קוראים לחלקיקים אלו PM (particular matter) והם ניתנים למדידה ע”י חיישנים מיוחדים. לצערנו, החיישנים המשתתפים כיום בפרויקט אינם מודדים PM אלא גזים באוויר, ולכן אפילו ביום כמו היום כשהיה ברור לכל שאיכות האוויר גרועה מאד, החיישנים שלנו לא זיהו זאת. זוהי כמובן מגבלה משמעותית של החיישנים, אך זוהי גם הוכחה לכך שהטכנולוגיה לא יכולה להחליף את פעילות האדם. ישנם דברים שהאדם יכול לחוש ולהרגיש, המחשב פשוט לא יכול להתחרות בנו… זוהי גם הסיבה ששיתוף הציבור כה חשוב בפרויקט הזה, שיתוף מידע נוסף ע”ג המידע שמתקבל מהחיישנים יכול להוסיף ולהעשיר את הידע שלנו על הסביבה. אנו מזמינים אתכם להמשיך איתנו את הדיאלוג ולדווח על דברים מעניינים נוספים שאתם רואים או חשים בשטח. בקרוב גם תועלה אפשרות דיווח מפגעים באתר.

החיישנים של הפרוייקט (אייקון של טיפה) לא מודדים את החלקיקים האוויר ולכן מראים כאילו מצב איכות האוויר טובה. לעומת זאת תחנות ניטור עירוניות רבות (אייקון של בית עם דגל) יודעות לנטר חלקיקים ועל כן נותנים תמונה מלאה ומהימנה יותר של מצב האוויר היום בחיפה (08/09/15).

זוהי הכותרת שהתפרסמה בשבוע שעבר באתר החדשות המוכר ynet. בהמשך הכתבה מתואר בהרחבה פרוייקט “חשים את האוויר” ועוד מספר פרוייקטים בתחום המדע האזרחי, התופס תאוצה בעולם המדעי.

לקריאת הכתבה המלאה

אנחנו פונים לקראת הרחבת הפרוייקט ומתחיילים בימים אלו לפנות לציבור הרחב בשכונת נווה שאנן בחיפה. אם גם אתם רוצים לשתף פעולה עם חשים את האוויר לחצו כאן.

מדע אזרחי משלב אזרחים-מתנדבים בביצוע מחקר מדעי בנושאים ובתחומים מגוונים מעולם המדע. מיזמי מדע אזרחי אלה מכוונים לכלל הציבור, ובהם מתנדבים מרחבי העולם המשתתפים במיזמים של ניטור תופעות אקלימיות, איכות מים, תפוצת ציפורים וגילוי כוכבי לכת וגלקסיות חדשות. כיום, מתנהלים מאות מחקרים, המשלבים את הציבור בביצוע מחקר מדעי, באוניברסיטאות ובמכוני מחקר ברחבי העולם. (מתוך-  מדע אזרחי – שיתוף הציבור בביצוע מחקר מדעי, יעלה גולומביק, אילת ברעם-צברי וברק פישביין אקולוגיה וסביבה, אפריל 2015, גליון 1, עמ’ 14-23)

לקריאה נוספת על מדע אזרחי, לחצו כאן.

ביום ראשון האחרון התקיים מפגש של מיזם “חשים את האוויר” בבית הספר עירוני ג’ בנווה שאנן בו נטלו חלק תלמידי כיתות ז’ ונציגים מבתי הספר היסודיים תל-חי, הבונים ודינור, במסגרת שיתוף פעולה של המל”ל (מלידה לבגרות) במרחב החינוכי נווה שאנן.

במהלך המפגש, נחשפו התלמידים להבדלים בין מזהמים שונים באוויר, למקורות השונים של הזיהום ולהשפעות זיהום האוויר על חיי היומיום. בנוסף, הודגשה חשיבות ביצוע מדידות שוטפות לאיכות האוויר, חשיבות החשיבה הביקורתית וההשפעה של שינוים קטנים בחיי היומיום על הפחתת החשיפה האישית למקורות זיהום (כמו נסיעה בתחבורה ציבורית והליכה ברחובות צדיים בעלי תחבורה פחותה).

מפגש זה, הינו ראשון מבין סדרה של מפגשים שיערכו במהלך השנה עם חוקרי הטכניון ומציין את תחילת שיתוף הפעולה בו יבצעו התלמידים פעילות חקר בנושא איכות אוויר, בעזרת נתונים המתקבלים מחיישני איכות האוויר המפוזרים בימים אלו בשכונת נווה שאנן.

השבוע פורסם דו”ח פליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2013. הדו”ח עורר סערה רבה בקרב פעילי סביבה ואזרחים רבים בעקבות מיקומה הגבוה של חיפה בפליטות של חומרים מסוימים לאויר.

יונה יהב, ראש עיריית חיפה התראיין ביום חמישי האחרון בתוכנית “מה בוער” בגלי צה”ל אצל רינו צרור ואמר: “זו מלחמה ואנחנו מצטרפים לארגונים הירוקים”.

להאזנה לראיון: