מפת הסרטן- מה חדש?

"מפת הסרטן" כפי שמכונה בתקשורת, כבר זכתה להדים רבים. היא זכתה בפרסומים רבים, בפוסטים, ובמאות תגובות מפי תושבים מודאגים ופעילים סביבתיים. מה אנחנו באמת יודעים על מפת הסרטן והאם היא באמת מחדשת לנו משהו שלא ידענו?

המחקר אשר פורסם בחודש שעבר בכתב העת Environmental Research מסכם את הממצאים הראשונים של מחקר ארוך טווח לבדיקת השפעות סביבתיות על בריאות תושבי חיפה והסביבה (2005-2020). המאמר משווה בין שתי שיטות לבחינת קשר סטטיסטי בין תחלואה לבין זיהום אוויר- שיטה "קלאסית" ושיטה חדשה שפותחה ע"י החוקרים. בעזרת נתוני תחלואה של שני סוגי סרטן ריאות משנת 2012, בנו החוקרים את מה שמכונה היום מפת הסרטן, במספר אופנים. ראשית, ע"פ חלוקת מקרי הסרטן ל-140 תתי אזורים בנפת חיפה המכונים "תחומי מפקד קטנים" ולאחר מכן ע"י שימוש במכלול הנתונים מבלי להסתמך על גבולות גזירה קבועים של תתי האיזורים.

החוקרים מסבירים כי השיטה ה-"קלאסית" לחישוב היארעות מקרי סרטן אינה רלוונטית לאיזור שבו מספר קטן יחסית של מקרי סרטן חדשים הנרשמים מדי שנה (במקרה הזה- 211 מקרים חדשים של סרטן ריאות ו- 136 מקרים של לימפומה שאינה הודג'קין). חלוקה של 211 מקרי סרטן ריאות ל- 140 תתי איזורים בנפת חיפה תיתן בממוצע פחות משני מקרי סרטן חדשים בכל איזור ולכן לא תתרום הרבה להבנה המרחבית של היארעות מקרי הסרטן בחיפה. לעומת זאת, בשיטה החדשה שמציעים החוקרים, נבדקים כל מקרי הסרטן בשטח גאוגרפי רציף ונבחנת העוצמה של תצפיות חוזרות בשטחים מסוימים יחסית לצפיפות האוכלוסייה במקום. מתוצאות המפה החדשה ניתן לזהות מספר אזורים בעלי אחוזי תחלואה גבוהים מהממוצע בדרום-מזרח וצפון העיר.

מפת הסרטן הקלאסית על פי חלוקת מקרי הסרטן ל-140 תתי אזורים בנפת חיפה המכונים "תחומי מפקד קטנים"

מפת הסרטן ה"קלאסית"- אינה נותנת מספיק מידע והסבר של תופעת הסרטן העודפת. A- תחלואה של סרטן ריאות. B- תחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. האיזורים המוקפים באדום בעלי תחלואה עודפת.

מפת הסטן החדשה המשתמשת במכלול הנתוני התחלואה מבלי להסתמך על גבולות גזירה קבועים של תתי האיזורים.

מפת הסטן החדשה- מציגה פיזור מרחבי של התחלואה בסרטן. A- תחלואה של סרטן ריאות. B- תחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. צבעים כחול וירוק מייצגים תחלואה מתחת לממוצע, צבעים צהוב, כתוב ואדום מייצגים תחלואה מעל הממוצע.

אבל את זה הרי כבר ידענו… לפני למעלה משנה כבר דווחו נתונים על אחוזי תחלואה גבוהים בנפת חיפה ונתונים אלו היו ידועים לשלטונות כבר שנים. מפת הסרטן רק סידרה את הנתונים המדאיגים על גבי מפה.

על מנת לבחון מהם הגורמים אשר עשויים לגרום לתחלואה זו, בדקו החוקרים מגוון גורמים סביבתיים וחברתיים הכוללים מצב סוציו אקונומי, צפיפות אוכלוסיה, עישון, תעסוקה, מרחק מכבישים ראשיים וממפעלים מרכזיים. כמו כן בדקו החוקרים נתוני זיהום אוויר משנת 2003 של המזהמים SO2, NOx ו- PM2.5 (להסבר על המזהמים). הסיבה ללקיחת נתוני זיהום אוויר משנה זו, היא תקופת הדגירה של מחלת הסרטן מזמן החשיפה למפגע ועד התפרצות המחלה.

החוקרים בדקו את מכלול הגורמים ב-16 מודלים נפרדים. כשבודקים כל כך הרבה גורמים בכל כך הרבה שיטות, תמיד מוצאים משהו. אז מה מצאו החוקרים כאן? כאשר בדקו את המפה ה"קלאסית" מצאו קשר בין לימפומה שאינה הודג'קין לבין מצב סוציו אקונומי, עישון ותעסוקה בתחום החקלאות, כמו-כן מצאו החוקרים קשר בין סרטן ריאות לבין תעסוקה בתחום התחבורה הבריאות והסיעוד וקירבה לתש"ן. בבדיקה של מפת הסרטן החדשה, מצאו החוקרים קשר בין לימפומה שאינה הודג'קין לבין צפיפות האוכלוסיה, תעסוקה בתחום החשמל והמים וכן למזהם NOx. בסרטן הריאות נמצא קשר לעישון, תעסוקה בחקלאות, חשמל ומים והמזהם NOx. כמו כן דיווחו החוקרים שמצאו קשר בין לימפומה שאינה הודג'קין לבין קירבה לתש"ן ובין סרטן ריאות לקירבה לנמל חיפה ותחנות הכח (גילוי נאות- אני לא ראיתי זאת בטבלאות שהוצגו במאמר אך החוקרים דיווחו על כך בטקסט). לא נמצא קשר בין הקירבה לבז"ן לבין המחלות שנבחנו, אך החוקרים ציינו שיתכן וקיים קשר שאינו לינארי (קווי). חשוב גם לציין כי NOx הינם למעשה קבוצה של מזהמים הנקראים תחמוצות חנקן (ביניהם- NO, N2O , NO2) אשר נוצרים בתהליכי בעירה. הם נפלטים מתעשייה אך בעיקר מתחבורה. ב"חשים את האוויר" אנו מנטרים את המזהם NO2 השייך לקבוצה זו.

אז מה למדנו כאן? מה שהמאמר הנוכחי מנסה לעשות, הוא להסביר את מפת הסרטן. החוקרים אמרו: אנחנו יודעים שיש תחלואה עודפת בנפת חיפה, התחלואה העודפת נראית כך וכך על גבי המפה, אנחנו רוצים להבין, מהם הסיבות שמסבירות את התחלואה הזו. כתשובה הם קיבלו גורמים רבים- תלוי באיזה מודל משתמשים. מה המודל הכי מתאים? לאלוהים פתרונים. (או בשפה מקצועית יותר- יש צורך לבצע מחקרים נוספים על מנת לקבוע מהו המודל המתאים ביותר ומהם הגורמים לתחלואה העודפת במפרץ חיפה).

אז האם קיים קשר בין הקירבה למפעלים לבין תחלואה בסרטן? יתכן. ישנם ממצאים במאמר התומכים בעמדה זו, אך קיימים גם נתונים (והרבה) שאינם תומכים בזאת. לדעתי המאמר הזה הוא צעד אחד בכיוון של הבנת הנושא אך חייבים לצמצם את המחקר לבדיקה הרבה יותר נקודתית. יש הרבה גורמים שמשפיעים על התפרצות מחלת הסרטן, כפי שניתן לראות במחקר וצריך להמשיך ולחקור האם ואיזה מהמפעלים הכי מסוכנים לבריאות של כולנו.

מה קרה לחיישן ברחוב בת חן?

בשבוע שעבר גילינו בתדהמה שאחד החיישנים שלנו נעלם. הדבר התגלה לאחר שהחיישן הפסיק לשדר נתונים, כשנסענו לבדוק מה קרה לחיישן- הוא לא נמצא.

החיישנים שלנו נועדו לצרכי מחקר ולצרכי הצגת נתונים לציבור. החיישן אינו פולט קרינה ואינו מסוכן. אם ידוע למי מכן מה קרה לחיישן, נשמח אם תיצרו עימנו קשר.

פנייה לציבור רחוב בת חן

זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

זווית הוא אתר לאנשים כמוני. אנשים שמתעניינים במדע, אבל לא תמיד מתפנים לקרוא ספרים. אנשים שרוצים לדעת מה קורה בעולם המדעי, אך מאמרים מדעיים מסובכים וארוכים מידי לקריאה. אנשים שרוצים לטעום קצת מכל דבר. אנשים שרוצים ידיעות אובייקטיביות ועובדתיות. אנשים שרוצים השראה.

זווית למעשה הוקמה כדי לענות על הצורך הגדל הזה בקרב הקהל הרחב. צורך בידע שנמצא ברשותם של מדענים וחוקרים, והדרישה שידע הזה יועבר בצורה מעניינת, פשוטה להבנה ובלי טעויות מביכות.

אני גאה שהמחקר שלנו נבחר על ידי הכתבים המצוינים של סוכנות זווית. המאמר " יש משהו באוויר" שפורסם בשבוע שעבר באתר הסוכנות, מסכם בצורה מצוינת את מה שאנחנו מנסים לעשות ב"חשים את האוויר".

תודה רבה!יש משהו באוויר- תחילת כתבה

 

זאב, זאב

אני יושבת ליד התינוקת החדשה שלי, שנולדה לפני ששה שבועות. קראנו לה כרמל- על שם ההר. הר הכרמל- השופע והירוק תמיד, הוא מסמל כל כך הרבה עבורי- הוא מזכיר לי את הילדות, הוא משמח ומנחם אותי ,הוא מייצג את היופי, הפריחה, ההתחדשות.

כרמל שלי כל כך קטנה, היא אוהבת כשמחבקים אותה חזק, כששרים לה שירים ומלטפים לה בעדינות את הלחי. היא עדיין כה חסרת ישע וצריכה שיגוננו וישמרו עליה. אך האם לא כולנו קצת כך?!

לא בדקתי אם לכרמל שלי יש ראש קטן. אני הרי יודעת שמפרט אחד באוכלוסייה לא ניתן להכליל על הכלל. אני גם יודעת שמחקר רציני נעשה לאורך תקופת זמן ממושכת, נבדקת בה אמינות הממצאים ונעשית סטטיסטיקה מורכבת. אבל אני מסתכלת על כרמל ורוצה לשמור עליה מכל הרעות שבעולם, להבטיח לה שנשמור עליה מכל משמר ושאין קושי שהיא לא תוכל לעמוד בו. רוצה להבטיח ולא יכולה…

אז אני אספר לה סיפור, ואקווה שהיא תלמד ממנו את דרכי העולם:

מעשה בילד שהיה רועה כבשים. בכל יום היה מטפל בעדר, מוביל אותן למרעה ומחזיר אותן לדיר בערב. יום אחד היה הילד משועמם והחליט לעשות מעשה קונדס ולמתוח את אנשי הכפר. הילד צעק: "הצילו! זאב! זאב!". אנשי הכפר שמעו את זעקותיו ומיהרו אל המקום בו היה רועה הצאן. כשהגיעו אליו לא ראו שום זאב. הם שאלו את הילד: "היכן הזאב?" הרועה הקטן צחק ואמר: "אין שום זאב! עבדתי על כולכם!" למחרת, הרועה ביצע את התעלול שוב. הוא זעק: "הצילו. זאב! זאב!" שוב רצו אנשי הכפר לאזור המרעה להציל את הילד ושוב הבינו כי עבד עליהם. מספר ימים לאחר מכן, נכנס זאב לשדה בו רעו הכבשים. הזאב החל לטרוף את העדר כבשה אחר כבשה. הילד זעק בקול רם: "הצילו! זאב! שמישהו יעזור לי!" אך איש מאנשי הכפר לא הגיע.

יתכן והאנלוגיה כאן לא מושלמת, אך איני יכולה שלא לתהות כיצד זאת שנושא זיהום האוויר בחיפה תופס כותרות ראשיות כל כמה חודשים ואלו נמוגות כלאחר שבאו? האם זאת מכיוון התקשורת אוהבת לצעוק בקול גדול אפילו אם הפרסומים מוגזמים ולא מספיק מבוססים? או מכיוון שהציבור מבולבל, ומיואש מכל המסרים הסותרים וכבר אינו מאמין שהוא יכול להשפיע על המציאות ולעשות משהו בנדון? כך או כך, נדמה לי שעדיף לרכז מאמצים במציאת פתרונות ולא באצבעות מאשימות, בהתגוננויות ובקריאות חוזרות ונשנות אשר כבר אינן נשמעות.

לתקציר חדשות בנושא-

נתונים מדאיגים: התינוקות במוקדי הזיהום בחיפה נולדים עם ראש קטן יותר

סערת זיהום האוויר בחיפה: "לא נטייח, ננקוט צעדים דרסטיים"

סערת הזיהום במפרץ חיפה: פורסמו נתוני היקפי הראשים של תינוקות בארץ

 לא צריך להיבהל, היסטריה היא יועץ רע

רשמים מפאנל איכות האוויר בחיפה

אתמול התקיים בטכניון פאנל בנושא איכות האוויר בחיפה, כחלק מפעילות פרויקט 'חשים את האוויר'. בפאנל השתתפו נציגי ציבור, אקדמיה, תעשייה וממשל ובו נעשה מאמץ להבין את העמדות השונות של כל בעלי העניין בנושא. בפוסט הנוכחי לא אסכם את הפאנל (זאת ננסה לעשות בפוסט נפרד), אלא אשתף במעט מתחושותי.

מטרתו העיקרית של הערב היתה להציג את נושא איכות האוויר בחיפה על כל מורכבותו, ואני מרגישה שאכן כך נעשה. איכות האוויר מושפעת מגורמים סביבתיים רבים וכן משינויים בהרכב המזהמים הנוצרים והנפלטים לאוויר המושפעים מטכנולוגיות חדשות, מזג אוויר, חקיקה ועוד ועל כולם יש לתת את הדעת.

לקראת הכנס נאספו שאלות מהנרשמים תושבי חיפה בכדי לענות לשאלות ולצרכים הספציפיים של התושבים. שאלות אלו הופנו לחברי הפאנל מראש ועליהם הושם דגש במהלך הערב. היה ערב פורה ומעשיר, אך יתכן שיצאנו ממנו עם יותר שאלות ממה שנכנסנו אליו. אין חולק שאיכות האוויר בחיפה השתפרה לאין ערוך בשנים האחרונות, ועדיין יש לשאול – האם הגענו אל המנוחה והנחלה? ואף אם הגענו לכך ואכן מצב איכות האוויר עומד בתקנים ומשתווה לערים אחרות בארץ, מה עם התוכניות העתידיות להמשך פיתוח התעשייה באזור? כיצד מסבירים באופן סיבתי את תחלואת היתר בחיפה? מדוע לא מחכים לתוצרי המחקר האפידמיולוגי שהחל בתחילת השנה לפני קבלת החלטות משמעותיות בנושא עתיד התעשייה? מה תפקיד התחבורה ביצירת זיהום בעיר? וכיצד ניתן לשפר את מערך הניטור בחיפה בכדי לכלול מזהמים נוספים?

חברי הפאנל (מימין לשמאל) ד"ר עופר דרסלר, יו"ר איגוד ערים חיפה, ד"ר רויטל גולדשמיט, ראש תא מגמה ירוקה חיפה, פרופ' דוד ברודאי מפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון, ד"ר עינת קליש רותם, חברת מועצת העיר  ויו"ר סיעת חיים בחיפה, מר יוסי ברייאר, ראש תחום איכות סביבה בבזן.

חברי הפאנל (מימין לשמאל): ד"ר עופר דרסלר, יו"ר איגוד ערים חיפה, ד"ר רויטל גולדשמיט, ראש תא מגמה ירוקה חיפה, פרופ' דוד ברודאי מפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון, ד"ר עינת קליש רותם, חברת מועצת העיר ויו"ר סיעת חיים בחיפה, מר יוסי ברייאר, ראש תחום איכות סביבה בבזן.

אין ספק שהפאנל עורר שאלות רבות וחשובות, מצד כל הדוברים בפאנל. בעיני, בלטה מאד האמירה של ד"ר עינת קליש-רותם, יו"ר סיעת "חיים בחיפה", על כך שאין אמון של הציבור ברשויות. אין לי ספק שזה המצב, ואני אף שומעת זאת לא פעם מתושבים השותפים בפרויקט. אך לשמוע את הדברים בפורום רחב, על גבי במה בטכניון, היה מטריד. כאשר הציבור לא מאמין לנבחריו, כאשר אנשים מרגישים שמשקרים להם, שמציגים להם נתוני שווא, שמסלפים את האמת, צריכה להידלק נורת אזהרה. בהמשך הערב, ד"ר קליש-רותם נשאלה מהקהל "מה הממשלה צריכה לעשות על מנת שהציבור יאמין לה" זו שאלה אולי קצת תמימה ואולי קנטרנית משהו, אבל חייבת להיות לה תשובה.

לדעתי, התשובה לשאלה זו נעוצה דווקא בשאלה אחרת שנשאלה מהקהל ובה חתמנו אתמול את הערב "האם קיים שיתוף פעולה בין מקבלי ההחלטות, קרי העירייה, לבין האחראים על הניטור, קרי איגוד ערים, לבין מי שזה נוגע אליו – הציבור?" אני חושבת שכאן נגענו באחת הנקודות החשובות והעדינות ביותר. שיתוף פעולה מגביר יצירתיות, אמון וכבוד הדדי, אלו למעשה בדיוק הדברים שחסרים לנו כדי לאפשר המשך דיון מועיל על איכות האוויר בחיפה.

 

עתיד המחקר האפידמיולוגי במפרץ חיפה- שלום לתמימות?

מחקר מקיף וארוך טווח הושק לפני כחצי שנה ובוחן את הקשר בין תחלואה עודפת בחיפה לבין זיהום האוויר בה, עשוי לשפוך אור חדש על נושא שנוי במחלוקת זה זמן רב. אך מסתבר שיש שאינם רואים זאת בעין יפה ומנסים לכוון ולחבל במאמצים. האם בזה יבוא אל קיצו הניסיון לערוך מחקר כה חשוב וחיוני?!

בפילוסופיה של המדע קיים מונח הנקרא "מהות המדע". מונח זה מתייחס לתיאור המדע כגוף ידע, בהתחשב בכך שהמדע אינו ניטראלי ונתון לביקורת ושינויים בצורה מתמדת. בפוסט הבא אתייחס לשני מרכיבים של מהות המדע: ידע מדעי הוא זמני, המדע מושפע מסביבתו.

כשאומרים שידע מדעי הוא זמני הכוונה היא שהמדע כל הזמן מתפתח, תיאוריות חדשות נבנות ואחרות נופלות, בהתאם להתקדמות המחקר. פעם חשבו שהעולם הוא מרכז היקום, עד שהוכיח גלילאו גליליי שאין כך הדבר. כך קורה עד היום בכל תחומי המחקר המדעי. אך כאשר יצא גלילאו גליליי עם ההצהרות וההוכחות המדעיות על כך שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא להיפך, דבריו לא התקבלו בברכה. ההיפך הוא הנכון, נציגי הכנסייה ניסו בכל כוחם להשפיע על פעילותו של גלילאו ואף אסרו עליו ללמד את משנתו. דוגמא זו ממחישה את השפעת הסביבה על המדע בצורה הקיצונית ביותר, רק בשנות ה-90 הודתה הכנסייה שטעתה בפרשנות שניתנה לכתביו של גליליי.

לפני כחצי שנה, הושק מחקר רחב היקף וארוך טווח לניטור אפידמיולוגי באזור מפרץ חיפה. המחקר מנוהל על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה וכולל צוות של כעשרים חוקרים בעלי התמחויות בתחומי אפידמיולוגיה, רפואה תעסוקתית, רפואת משפחה, מערכות מידע גיאוגרפי, ניטור ביולוגי ועוד. לקריאה נוספת

חשיבות ביצוע מחקר זה הינה דווקא חוסר הוודאות האופף את נושא התחלואה העודפת באזור מפרץ חיפה. כפי שנכתב בבלוג הזה בעבר, טרם נמצא קשר סיבתי מובהק בין תחלואה עודפת בסרטן לבין איכות האוויר במפרץ חיפה. אין זה אומר שקשר כזה לא קיים, אך כל עוד לא נבדק והוכח אין גם אפשרות לטפל בנושא כמו שצריך. והנה הופתעתי לגלות בשבוע שעבר, שיש שמפקפקים בחשיבות ורצינות המחקר המדובר ואף (על פי פרסומים מסוימים) מאיימים להפסיק את המימון למחקר.

צר לי לחשוב ששיקולים זרים עומדים מאחורי החלטות אלו. על אף שסביר להניח שהמחקר יגלה דברים חדשים ומדאיגים- לשם כך מבצעים מחקר, זוהי בדיוק מהות המדע. אם היינו יודעים הכל היינו יכולים לסגור את כל האוניברסיטאות ומוסדות המחקר. אם תוצאות המחקר היו אינטואיטיביות, לא היינו צריכים להשקיע שנים כה רבות ביצירת מומחיות מחקרית אצל טובי החוקרים בטובי מכוני המחקר בישראל.

תקראו לי תמימה, אבל אני מאמינה שחוקרים במוסדות מחקר מכובדים ובעלי שם יכולים, צריכים ורוצים להציג מחקרים אמינים, ביקורתיים וראויים. אני מקווה שהפרסומים האחרונים יתגלו כלא מדויקים ושהתקצוב למחקר זה, אכן לא יפגע. אך יותר מכך, אני מקווה שהפרסומים לא ישפיעו בשום צורה על אופן ביצוע המחקר ועל תוצאותיו האפשריות.

אומרים שאם אין שכל אין דאגות. הכוונה היא שלפעמים עדיף לא לדעת. במקרה של מפרץ חיפה, אין אמירה רחוקה יותר מהמציאות. לא רק שיש היום דאגות, ישנם דאגות עמוקות מאד לשלומם ובריאותם של המשפחות והילדים שלנו. כל עוד אין נתונים אנו נמצאים בחוסר וודאות וגם בחוסר אפשרות לבצע מעשה שישפר את המצב. אז האם לא הגיע שעת הכושר להתמודד עם הדאגות והחששות ולבצע מחקר אמיתי, רציני ואמין שייתן לתושבי העיר סוף סוף, תמונת מצב אמיתית על איכות האוויר בחיפה ותרומתו לבריאות הציבור?!

אובך היום ברחבי הארץ

מספיק היה היום להוציא את הראש דרך החלון כדי לחוש את איכות האוויר הנמוכה ששרה היום בכל רחבי הארץ. בטח אתם שואלים את עצמכם, מה גרם לאובך הנוראי הזה? ויותר מכך, למה החיישנים של הפרויקט לא שמו לב לשינוי הדרמטי באיכות האוויר, שינוי שכולנו הרגשנו וראינו?

האובך שכולנו ראינו והרגשנו היום הוא למעשה חלקיקי חול זעירים הנישאים בעזרת הרוח למרחקים ארוכים ומגיעים אלינו, לישראל, ממדבריות רחוקים. בדרך כלל מגיע האובך מכיוון דרום- אזור הסהרה או חצי האי ערב, הפעם האובך הגיע דווקא מצפון מאזור המשתרע על פני איראן, עיראק וסוריה.  לקריאה נוספת

בשפה המקצועית אנו קוראים לחלקיקים אלו PM (particular matter) והם ניתנים למדידה ע"י חיישנים מיוחדים. לצערנו, החיישנים המשתתפים כיום בפרויקט אינם מודדים PM אלא גזים באוויר, ולכן אפילו ביום כמו היום כשהיה ברור לכל שאיכות האוויר גרועה מאד, החיישנים שלנו לא זיהו זאת. זוהי כמובן מגבלה משמעותית של החיישנים, אך זוהי גם הוכחה לכך שהטכנולוגיה לא יכולה להחליף את פעילות האדם. ישנם דברים שהאדם יכול לחוש ולהרגיש, המחשב פשוט לא יכול להתחרות בנו… זוהי גם הסיבה ששיתוף הציבור כה חשוב בפרויקט הזה, שיתוף מידע נוסף ע"ג המידע שמתקבל מהחיישנים יכול להוסיף ולהעשיר את הידע שלנו על הסביבה. אנו מזמינים אתכם להמשיך איתנו את הדיאלוג ולדווח על דברים מעניינים נוספים שאתם רואים או חשים בשטח. בקרוב גם תועלה אפשרות דיווח מפגעים באתר.

מפת נתונים 080915

החיישנים של הפרוייקט (אייקון של טיפה) לא מודדים את החלקיקים האוויר ולכן מראים כאילו מצב איכות האוויר טובה. לעומת זאת תחנות ניטור עירוניות רבות (אייקון של בית עם דגל) יודעות לנטר חלקיקים ועל כן נותנים תמונה מלאה ומהימנה יותר של מצב האוויר היום בחיפה (08/09/15).

תכנית לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה – האם לזאת ייחלנו?

בשבוע האחרון הציג השר הטרי להגנת הסביבה, אבי גבאי, את תוכנית המשרד לצמצום זיהום האוויר והסיכונים הסביבתיים במפרץ חיפה, או כפי שכונתה בתקשורת – "התוכנית הלאומית להצלת מפרץ חיפה".

התוכנית מציגה שלל פעולות להפחתת פליטות מזהמים ממקורות תעשייה, תחבורה, ותחנות דלק בעיר. בין הפעולות המבורכות, צמצום של כ- 50% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים מן התעשייה במהלך ארבע השנים הקרובות, זאת בנוסף להפחתה של כ-60% אשר בוצעה החל משנת 2009. תרכובות אורגניות נדיפות הן משפחה גדולה של מזהמים המתאדים לאוויר ומהווים מרכיב משמעותי בזיהום האוויר. חלק מתרכובות אלה אינן מסוכנות לבריאות כלל, אך חלקן עשויות לגרום לאלרגיות, פגיעה במערכת החיסונית ופגיעה בנשימה. בנוסף, חלק מחומרים אלו ידועים כמסרטנים. מפרץ חיפה ידוע בפליטות גבוהות של תרכובות אלה לאוויר בשל התעשייה הפטרוכימית המשמעותית באיזור, פליטות אשר נמצאו הגבוהות ביותר במדינה.

פליטות לאוויר

פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (טון/שנה), בשנת 2013. מתוך: מרשם פליטות לסביבה לשנת 2013, מפל"ס.

פליטות לאוויר לאורך השנים

פליטות תרכובות אורגניות נדיפות (טון/שנה) ממקורות תעשייה במפרץ חיפה לאורך השנים. מתוך: פליטות ואיכות אוויר במפרץ חיפה והסביבה 2014, המשרד להגנת הסביבה.

פעולות נוספות אשר מציע המשרד להגנת הסביבה כוללות הפחתת פליטות מכלי רכב הממונעים בדיזל ע"י התקנת מסנני חלקיקים, הקמת "אזור אוויר נקי" אליו תוגבל כניסת רכבי דיזל מזהמים, התקנת מערכות בתחנות דלק להשבת אדי דלק הנפלטים בזמן תדלוק, פרויקט שיתוף רכב חשמלי ועוד.

התוכנית נראית חשובה ונוגעת בגורמי הזיהום המשמעותיים באזור. מה שבלט לי במיוחד כשקראתי את התוכנית, הוא משפט שנכתב כלאחר יד לאחר בפסקה הדנה בצמצום פליטות מתעשייה: "מדיניות המשרד להגנת הסביבה היא שבמפרץ חיפה לא יתווספו פליטות מזהמים אורגניים נדיפים מן התעשייה ביחס לערכים המרביים המפורטים בתכנית זו. המשרד יפעל ליישם מדיניות זו, לרבות במסגרת דיונים תכנוניים ובמסגרת יישום חוק אוויר נקי". משפט זה אשר לכאורה נראה תמים, מכיל בתוכו את תמצית המחלוקות הקיימת כיום בנושא זיהום האוויר בחיפה. זה למעלה משנה, מתנהל מאבק ציבורי נגד הרחבת בתי הזיקוק לישראל, הרחבה אשר תגרום כמעט בוודאות לעליה בפליטות המזהמים לאוויר. מאבק זה הוא שיצר את השיח התקשרותי הנרחב בנושא, גרם להתערבות משרד הבריאות ולפרסום המסמך בו נטען שנמצא קשר בין תחלואה בסרטן לבין זיהום האוויר בחיפה (לקריאה נוספת). המשרד העדיף היום לא לנקוט עמדה בנושא; הוא כתב באופן עקרוני שהוא מתנגד לכל עלייה בפליטה מעבר למה שנכתב במסמך, אך לא התייחס במפורש להרחבה הצפויה ולמשמעות שלה לזיהום הסביבתי ולתושבי העיר, וחבל שכך.

כולי תקווה כי התוכנית הזו אכן תצא לפועל וכי כל הפעולות הטובות והחשובות כאן יתממשו. אם יש לכם הערות או מחשבות על התוכנית, היא פתוחה בינתיים (ועד סוף החודש) לקבלת הערות מהציבור* אשר מוזמן להשפיע ולתרום לגיבוש התכנית הטובה ביותר.

*שליחת הערות לכתובת HaifaBayPlan@sviva.gov.il)

פעילות סוף שנה עם תלמידים

לקראת סיום שנת הלימודים, נערכה במסגרת פרויקט "חשים את האוויר" פעילות סוף שנה, בשיתוף בתי הספר בשכונת נווה שאנן ומל"ל נו"ש. בפעילות, אשר נערכה בטכניון השתתפו כ-60 תלמידים ומורים אשר השתלבו במשך השנה האחרונה בביצוע פעילויות חקר בנושאי איכות אוויר בחיפה. התלמידים שמעו הרצאה של פרופ' ברק פישביין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, בנושא "פרסום מול מציאות" על איכות האוויר בחיפה, בה התוודעו למורכבות נושא ולחוסר הוודאות הקיים בנוגע לסיבות התחלואה העודפת בסרטן בנפת חיפה. בהמשך היום, תיכננו התלמידים, בסיוע סטודנטים להנדסת סביבה, מסלולי הליכה ברחבי הקמפוס על פי השערות של איכות אוויר, והלכו לאורך מסלול זה עם חיישנים ניידים אשר ניטרו את איכות האוויר לאורך המסלול. בסיום יום ארוך זה, ראו התלמידים על מפה ענקית את מסלול הליכתם עם נתוני איכות האוויר הנמדדים וקיימו דיון על תוצאות ניסוי זה, על אמינות התוצאות ועל מגבלות המחקר המדעי.

השנה קרבה לסיום, אך אנו כבר מתכננים את הפעילות לשנה הבאה אשר תלך ותתרחב בכל השכונה.

לפרטים והצטרפות לחצו כאן.

DSC_099711 DSC_1004

חשים את האוויר ב-Ynet

Capture1

זוהי הכותרת שהתפרסמה בשבוע שעבר באתר החדשות המוכר ynet. בהמשך הכתבה מתואר בהרחבה פרוייקט "חשים את האוויר" ועוד מספר פרוייקטים בתחום המדע האזרחי, התופס תאוצה בעולם המדעי.

לקריאת הכתבה המלאה

אנחנו פונים לקראת הרחבת הפרוייקט ומתחיילים בימים אלו לפנות לציבור הרחב בשכונת נווה שאנן בחיפה. אם גם אתם רוצים לשתף פעולה עם חשים את האוויר לחצו כאן.